במס' שבת עיר של זהב דף נ"ט: וכמו שר"ע עשה לאשתו ובחידושי רנ"ג שם כתב שאשתו של ר"ג רצתה גם כן עיר של זהב, וכמו שיש לאשתו של ר' עקיבא! ענה לה ר"ג לאשתו שאת לא עשית כמו שהיא עשתה, שהיא מכרה משערות ראשה כדי שיהיה ר"ע יכול להמשיך ללמוד תורה ע"ש, וצ"ע שהרי רחל…
Read more
יומא פ"ו או פ"ד מדין של לשון של זהורית שקשרו על שעיר המשתלח שדנו הפוסקים והמפרשים למה זה בא משירי הלשכה ולא מתרומת הלשכה? ולמה זה מותר ביוכ"פ? ובקרבן? ור"ל שיש צורך בלשון של זהורית גם אחר שנשתלח עד דחייתו לצוק, לפי שבכל מקום שייך שיתחלף לו בשעיר של אחר, לפי שיש שעירים מסתובבים…
Read more
ברכות תש"פ דף ב. בהמשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית" וכו', עיין בספר חסד לאברהם על זמני היון מרב סומפולינסקי שליט"א שכתב שם שלפעמים באותו זמן ומרחק שהשמש שקעה יש פעם רק כוכב א' ולפעמים אז יש ה' כוכבים והקשה שם למה זה תלוי בג' כוכבים אם הג' כוכבים לא מציינים דרגת החושך שכבר החשיך…
Read more
פרשת בראשית "ויאמר א' יהי רקיע" וגו', [בראשית א',ו], ופרש"י שהרקיע היה רפוי עד שהקב"ה גער בו, ומזה עומד באימה כל הזמן עד היום, "כאדם שמשתומם ועומד, מגערת המאיים עליו", חשבתי שזוהי משום שהמים התחתונים בכו שרוצים להיות קמי מלכא, ולא רצו ההבדלה שהבדיל הקב"ה המים התחתונים מהמים העליונים ע"י הרקיע, וכאילו אמרו שאינם רוצים…
Read more
עיין כאן במאירי שמבאר ההלכה של זמן ק"ש של ערבית, ואח"כ מסכם בד"ה: "נמצא פסק קריאת שמע ש"ע וכו' עד הסוף שם שכתב: "ויש לחלק ולהתיר עד ג' שעות שהיא זמן קימה אף לבני מלכים", משמע לכאורה שמסיים להתיר לקרוא ק"ש של ערבית עם ברכותיה עד ג' שעות שביום, ואם נאמר שהיום הזמן ק"ש של…
Read more
בהמשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית" וכו', עיין בספר חסד לאברהם על זמני היום מרב סומפולינסקי שליט"א שכתב שם שלפעמים באותו זמן ומרחק שהשמש שקעה יש פעם רק כוכב א' ולפעמים אז יש ה' כוכבים, והקשה שם למה זה תלוי בג' כוכבים? אם הג' כוכבים לא מציינים דרגת החושך שכבר החשיך היום והגיע לילה, וגם…
Read more
דף ג. "למאן דגני בבית אפל וכו', ליקום וליקרי", משמע שגם מברך ברכות ק"ש ומתפלל אח"כ להסמיך גאולה לתפלה, וא"כ הרי זה כמו ודאי שהוא יום ואין לו לחשוש שמא טעיתי בדמיוני ועדיין אינו יום, ועיין?
תגובות אחרונות