נעשה ונשמע ועוד דברים ששייכים לזמן הזה
בספר תולדות יעקב ראיתי בדף 71 בהערה אות 62 שלדינא אין לברך זמן כל שבעה לפי שספק ברכות להקל ומביא זה מהפמג"ד בסימן תצ"ד בא"א ע"ש והנה במ"ב בסימן תע"ג מביא מהפמ"ג כן לברך כל שבעה ורק בשבועות לא לברך אחר יו"ט גם לא בתוך הז' ימי תשלומים כיון שאינו יו"ט שלא יברך אבל בפסח כן יברך כל ז' ע"ש במ"ב וצ"ע והנה הרבי זצ"ל לא כתב אם לברך או לא, רק כתב לעיין שם וזה שהו"ל הוא כתב שם למטה בהערה לא לברך מספק וצ"ע אם הרבי כיון לזה, או לפי מה שהמ"ב הבין מהפמ"ג שיש לחלק בין כל ז' של חג הפסח, לכל ז' של שבועות? ועיין?
בתוספת גליון המודיע לכ"ב אלול שנת תשס"ו מצטט מאמר מהרבי מקוצק זצ"ל עה"פ: "גם חושך לא יחשיך ממך" שמזה שיודע שהחושך הוא מהקב"ה על כן אינו חושך ע"ש, ואולי יש גם לפרש כעי"ז וקצת באופן אחרת, שגם בבוא על האדם צרות וגלות וושך וכדומה מ"מ כל זה וכל אלו וכל הצרות לא יקחו ממנו הממך! וכמאמר החסיד שכתוב בחובות הלבבות שאחר כל הצרות הוא אומר שאפילו יהיה צרות הרבה יותר מזה לא יוסיף כי אם עוד יותר לאהוב את הקב"ה ע"ש בלשון קדשו, ועיין?
שם מביא מרבנו בחיי עה"פ: "שוש אשיש בה', תגל נפשי בא'", שהצדיק אף במדת הדין ישמח, וכנראה שר"ל ששם ה' הוא מדת הרחמים, ושם א' הוא מדת הדין וממשיך שם שלפיכך כפל הלשון שוש אשיש בה' לפי שטבע ורוב בני אדם שהם שמחים יותר במדת הרחמים, ממה במדת הדין ע"ש אם זוהי כוונתו ולא טעיתי בהמכוון? ולפי זה ר"ל על זה שעל כן כתוב "שוש אשיש" כאילו שמשמח גם אנשים אחרים לפי שיש פירוש כזה, שאם הקב"ה מטיב עמו בטוב הנגלה והנראה, אז יכול לעשות שגם אחרים שמחים ומודים להקב"ה על זה, משא"כ כשיש מדת הדין, אע"פ שנכון הוא שזה שסובל צריך לשמוח, אבל אחינו בני ישראל, הם בוכים על זה, וכמ"ש: "וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'!" וזה לא יום של שמחה כשיש צרות ליהודי ח"ו! ואין אני זוכר על איזה פסוק אומרים זה או על הפסוק: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו" שאז יכול לצרף כל בני עמו להודות לה' על הטוב שגמל עמו, אבל אם ח"ו: "צרה ויגון אמצא, אז ובשם ה' אקרא" הוא לבדו ובעצמו ישמח על זה אבל בלי כל בני עמו, שהם חייבים לבכות על זה, ולא לשמוח ח"ו על צרת חברו היהודי! ח"ו! וכן עה"פ: "אודה ה' מאד בפי, ובתוך רבים אהללנו"! וכן קרבן תודה מביאים על הישועה, וכן הרבה? ואולי על כן או ר שבמדת הרחמים אז לא רק הוא בעצמו ישמח מזה, אלא גם "אשיש"! את האחרים יחד עמו שכולם ישמחו וירננו על הטוב ועל הישועה שקבל! אבל כשיש עליו ח"ו ממדת הדין אז רק: "תגל נפשי בא'," שרק הוא לבדו שמח על זה, אבל אחיו בני ישראל אינם שמחים עמו יחד על הצרה שקבל ח"ו! ועיין?
בספר פרקי דר"א מהו"ל זכר"א י"ש מכתב מהרד"ל שענה לר"א ע"ז שר"ל שבזכות שם בן נח זכינו לעצם הטלית של מצוה, ובזכותו של אברהם אבינו זכינו לחוטי הציצית, והקשה הרד"ל שאין שום מצוה בטלית בלי הציצית? ל"ה כל כך מה הקשה? לפי שכמן כן אין שום מצוה בציצית בלי הטלית? ויש כמה וכמה חיובים ודינים והלכות היאך צ"ל הטלית עד שיהא ראוי להיות מרכבה ובסיס לחוטי הציצית שיתקיים על ידי שניהם יחד המצוה של ציצית, ורק ביחד זוהי מצוה, וביחד הוא נקרא בשם "טלית של מצוה"! ועיין?
היום ב' סיון תש"פ התעוררתי מחלום שחלמתי, כאילו שהבית ישראל מגור זצ"ל אמר לבחור בר מצוה או לילד שעומד להיות בר מצוה היכן הפרשיות שלך של התפילין? וענה לו שהם בסדר, והבית ישראל אמר "שיינע פרשיות"! שיינע פאות!" "להיזהר לשמור על צלם האלקים" ובערך או כעין זה מה שהרבי זצ"ל אמר, בזה נגמר החלום! והנה חלום! ויש ללמוד מזה הרבה לענ"ד! אולי גם אמר שצריכין לשמור על התפילין ועל הפרשיות שישארו יפה, ואמר הכל בלשון של יודי"ש חוץ מהמילים צלם אלקים שאמר כך "צלם אלוקים". [אגב לא ראיתי ולא הייתי אצל הבית ישראל, רק מה שראיתי תמונות ממנו וראיתי ושמעתי סיפורים ממנו זצ"ל!].
עוד באותו יום חשבתי שאולי יש לפרש גם כך על מה שבנ"י אמרו: "נעשה ונשמע"! והקב"ה אמר: "מי גילה רז זה לבני, לשון שמלאכי השרת משתמשים בה"! שידוע כל האומות עובדי הע"ז כוונתם כאילו להכריח בכח הטבע ועל ידי העבודה שלהם שהם עובדים לזה או לזה, שעי"ז יושפע להם מזל וברכה ולא יצטרכו לעבוד עבודת השי"ת, ולקבל הברכות ישיר מהקב"ה עי"ז שעושים רצונו ית"ש ויתעלה! הם אינם חפצים בכל זה! ולא איכפת להם שהם גורמים כביכול צער להקב"ה בזה שאינם עושים רצון קוניהם! לא איכפת להם מכל זה כלום! רק שהם המציאו אופן ודרך לעקוב כביכול השפע, וגם בלי רצון מהקב"ה יקבלו השפע ממה שהקב"ה קבע בעולם הטבע! עכ"פ כך הם חושבים, והם לא יודעים שגם כל זה הוא רק מהקב"ה, והקב"ה נותן לכל אחד בחירה שיבחור בטוב או ברע ואם לא היו יכולים לחיות, אם לא היו מקיימים המצוות, הרי בעל כרחם היו מקיימים המצוות, והיה מתבטל ענין הבחירה, כך שהקב"ה המציא להם דרך שיחשבו שבכך הם כאילו המציאו פרטנט היאך לחיות ולהסתדר ולהעשיר ולעשות חיים בעולם הזה בלי לקיים המצוות של הקב"ה! אבל המלאכים הם היפוך מזה והם כולם עושים באימה וביראה רצון קוניהם! וזהו תשוקתם ורצונם לעשות רק רצון של הקב"ה, וכל מה שהם יכולים לקיים איזו מצוה זוהי בשבילם הזכות הכי גדולה שרק יכול להיות עבורם! וא"כ מהנ"ל יוצא כאילו הגוים הם אומרים כביכול להקב"ה תעשה ותשמע! לא שהקב"ה יצווה להם מה לעשות והם יקיימוה, אלא ההיפוך הם אומרים כך הם חושבים, שהם כביכול אומרים להקב"ה מה לעשות וכביכול הקב"ה עושה מה שהם רוצים, כדי שישאר כח וזכות הבחירה בעולם, ובני ישראל ענו ואמרו: "כל אשר ידבר ה' נעשה ונשמע"! שהם בזה שווים ודומים להמלאכים, אבל קשה לפירוש זה מה שאחז"ל על זה שהקדימו נעשה לנשמע ולפי מה שהסברתי הרי כל הענין בעיקר זה שבנ"י רוצים לעשות מה שהקב"ה מצוה אותם לעשות, ולא שהקב"ה יעשה מה שהם רוצים ח"ו! וככל הגוים העובדי הע"ז! אבל יש לפרש גם זה לפי אותו דרך לפי שגם הגוים רצו לשמוע מה כתוב בתורה והבינו שזה טוב וכדאי להם לקבל התורה של הקב"ה ולהיות ביחס טובים עם בורא כל העולמים הקב"ה מלך מלכי המלכים שהוא בורא ומנהיג לכל הברואים, וכו' וכו' וכו', רק מה? אם זה יהיה קל להם הם מוכנים! וכמו שאחז"ל במסכת ע"ז, שלעתיד לבוא יאמר הקב"ה להגוים: "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה", ופרש"י שם שזוהי קלה לפי שזו אינו עולה לו שום כסף, הגוי לא צריך להוציא על מצוה זו אפילו לא גרוש אחד! וברגע שזו קשה להם, להגוים, לפי שהקב"ה יוציא להם החמה מנרתיקה הם יוצאים מהסוכה ובועטים בהסוכה, שאם זה רק קצת קשה להם כבר הם מעדיפים להישאר ולהיות גוים גמורים, ועל כן הגוים מבקשים לשמוע ואומרים להקב"ה: "תורה זו שאתה רוצה לתת לנו, מה כתוב בה"? והקב"ה עונה להם כתוב בה: "לא תרצח, וכן לא תגנוב, וכן לא תנאף", והם עונים שזה קשה יותר מדאי עבורם, תן התורה לבני ישראל, אבל אנחנו נישאר גוים ועובדי ע"ז אדוקים בשטות שלנו, רק לא לעבוד קשה יותר מדאי, ואם כן בזה תלוי כל ההבדל בין הגוים לבין המלאכים אם מקדימים נעשה לפני נשמע, או שהם מקדימים נשמע לנעשה! שמי שמקדים נשמע לנעשה אינו מוכן לעשות רק מה שנוח לו ולא קשה לו, אבל המלאכים חפצים שהקב"ה יצוה להם לעשות מה שקשה להם לעשות, ואין אני יודע אם יש דבר בכלל שזה קשה להם לעשות? ועיין? עכ"פ לעניננו מובן שבנ"י הקדימו נעשה לנשמע כמו המלאכים, והיינו שהם יחיו רק כמו מלאך, שמקבל כל השפע שלו רק מהקב"ה ישיר בלי להתחכם ח"ו לעשות נגד רצונו של הקב"ה. נמצא לפי הנ"ל שהגוים כאילו הם אומרים להקב"ה מה לעשות, וכביכול שהקב"ה ישמע להם ואומרים לו תעשה ותשמע מאתנו ותעשה מה שאנו רוצים, אבל בני ישראל אומרים להקב"ה כמו המלאכים "נעשה ונשמע" שחפצים לעשות רצון קונם ברוך הוא וברוך שמו יתברך לעד לנצח נצחים. והבן ועיין?
עוד חלמתי באותו יום הנ"ל מאוחר יותר בכמה שעות, שאני רואה כמו כברת ארץ אדמה ריקה ולא כלום, רק אדמה ועפר, ומזג אויר נעים ויפה, והשמש זורחת, והשמים כחולים, ובמרכז ואמצע האדמה או השדה היתה נטועה אחת ויחידה יפה ונעים למראה, וכאילו אחד אומר שצריכים להשקותה מים, ואין אני זוכר אם אז גם הוסיף לומר "שאין מים אלא תורה", או שזה אמרתי אני לעצמי תיכף אחר כך שהתעוררתי ממחזה החלום ההוא, עד כאן החלום, וגם מזה יש ללמוד הרבה שכל העולם כולו הוא כמו תוהו ובוהו, ואין להקב"ה נחת מכל העולם כולו, רק מבני ישראל האהובים שהם כולם כאיש אחד ולב אחד ומקבלים עליהם העול תורה ללמוד וללמד לשמור ולעשות כמו שאמרו בנ"י ביום זה לפני כמה אלפי שנים "נעשה ונשמע", או יש לפרשו כעין שאחז"ל שכל אחד צ"ל על עצמו "בשבילי נברא העולם", ויש לו לראות כאילו כל העולם כולו שמם וריק ורק אם הוא ילמד תורה יהיה יום לכל העולם כולו, וכעין שאמר הגר"א שכל יום וכל אחד יסתכל ויחשוב כאילו אין בכל העולם רק הוא ורק דף ההוא ורק יום זה ותו אין לו כלום לעולם ועד! ממה שירכוש לעצמו קניני עלום הבא לנצח, שכמה ילמד וילמד באותו יום, וכך יעשה כל ימי חייו אשר הוא חי בעולם הזה. ועיין?