לך לך מארצך
"לך לך מארצך וממלודתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" ופרש"י שכבר יצא מארצו וממלודתו? ומה זה שהקב"ה א"ל ללכת משם? ופרש"י שהקב"ה א"ל שילך עוד הלאה ויתרחק משם עוד! ע"ש ונמצא שגם כשיצא מבית אביו שזה תיכף כשיצא מביתו ועכ"ז בכל פסיעה ופסיעה היה מקיים עוד מצוה ועוד מצוה להתרחק מבית אביו! וכ"כ מארצו וכ"כ ממולדתו, וזה כמו אחד ששונא אחד מאוד כל כך עד שיאמר לאוהבו מה זה שאתה קרוב וגר ליד השונא שלי! והוא מתפעל וכי אפא אני יכול ללכת? הלא השונאים של הקב"ה הם בכל מקום וכמו שאחז"ל שכל הדורות היו מכעיסים לפניו ית"ש עד שבא אברהם ונטל שכר כנגד כולם! וע"כ א"ל הקב"ה שיש לי מקום ששם אתה יכול להיות שם אתה התרחקת מכל הרשעים שם אתה כמו בשמים יחד עם הקב"ה מובדל מכל הרשעים! שצריך להתרחק מהרשע כ"כ ולא מספיק שהתרחק ממנו אלף קילו מטר רק צריך עוד ועוד להתרחק מהם! ובכל פסיעה הוא מכוין אני עכשיו מקיים המצוה של הקב"ה שא"ל להתרחק עוד ועוד מהרשעים הללו! מארצו וממלודתו ומבית אביו! ורק בארץ ישראל הוא מקיים המצוה בשלימות שיש עליו להתרחק מכל הנ"ל! ועיין?
שם
"והוא כהן לאל עליון" אולי י"ל שלמה כתוב שהוא היה כהן וכאלו אביו לא היה כהן לא-ל עליון הלא אביו היה נח והיה כהן והקריב הקרבנות? וי"א שנח היה בעל מום ושם בנו הקריב הקרבנות ואולי ע"כ כתוב שרק הוא היה כהן למעוטי אביו שלא היה כהן? אבל חשבתי שאולי ילפ"ר לפי הפשט, שהכתוב בא לפרש מ"ש נח ובניו מאברהם ובניו שיצחק שהיה בנו של אברהם קבל מאביו והמשיך הדרך שאברהם הדריך אותו בו אבל לפנ"ז גם אצל נח ובניו כל אחדברר לעצמו הדרך אשר ילך בו והיאך להתנהג! והיאך לעבוד להקב"ה וע"כ גם כשהיו צדיקים וגם בן אחר בן צדיק אבל לא היה לזה המשך לפי שכל אחד דרך שלו ולא הדרך של פלוני כהדרך של פלוני ויש כמה וכמה צדיקים וכולם כיחידים ולא מאוחדים ולא גרם להתגבש לעם אחד ולדרך אחד, בעבודת השי"ת ואברהם הכניס הדרך של להמשיך בהדרך של האבא! ויצחק הראשון שהתמסר לזה והתבטל עצמו להכיוון של האבא! ועי"ז זכה אברהם להשלשלת החשוב ביותר בהעולם של הכלל ישראל! וזה שמדגיש הקרא "שהוא היה כהן לא-ל עליון"! ואע"פ שגם אביו היה כהן וצדיק, אבל זה נראה כאילו הוא הראשון בעבודתו להקב"ה שהדרך שלו לא קשור עם הדרך של אביו ולשל אבותיו לפני זה, וזה לא באופן של המשך ושלשלת! ועיין?