בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו
בספר לב שלום מבאר מהו הכבדות הלב שהקב"ה הכביד לב פרעה וכן מה שיש שהקב"ה מונע מא' שיוכל לשוב ועכ"ז כן יכול לשוב ע"ש שמאריך בזה ולענ"ד ל"ה התירוץ שעדיין קשה שאם יכול להתפלל ועי"ז יזכה לתשובה רק מונעים ממנו שלא יתפלל, א"כ עדיין לא יכול לשוב כיון שלא יכול להתפלל? ע"ש! שכתב שהקב"ה נועל בפני החוטא שלא יכול לשוב ועכ"ז יכול לשוב ע"ש ול"ה מהו הגדר ומה כן בידו? ול"ה התירוץ אם הקשיא קשיא? ע"ש שבסופו של דבר כתב שבידו להתפלל, וע"ז הקשה לפנ"ז שמונעין ממנו שיתפלל, וא"כ היאך יתפלל? ומה נפ"מ אם מונעים ממנו שישוב או שמונעים ממנו מלהתפלל? בין כה ובין כה לא ישוב ולא יתפלל? ע"ש,
ואולי י"ל ששם כתוב מהמדרש, שה' א"ל למ"ר שיתיצב לפני פרעה, כדי שלא יתפלל או כדי שלא ישוב, ע"ש, וצ"ע שאם פרעה היה כבר במצב של רצונו לשוב או להתפלל להקב"ה שיעזרנו לשוב מה עיכב יש לו בזה שמשה רבינו בא ועומד כנגדו? וכי משה רבינו מעכב בעדו מלשוב?
ואולי י"ל שפרעה רוצה ומסכים כבר לשוב, אבל בתנאי שזה יהיה לו בכבוד, ולא רוצה להפחית מכבודו כלום, הוא מוכן לשוב באופן כזה שהוא ישב בביתו ויתפלל מעומק לבו להקב"ה ששב בתשובה שלימה ומוכן לשלוח העם ושהקב"ה יעזרנו להוציא לפועל ההחלטה הזו ומחשבתו הטובה שהקב"ה מצרף למעשה, בלי בושות עבורו? והרי הקב"ה יכול הכל, וכי אני חייב לסבול כל כך מזה, בושות והשפלה כזו! שבנ"י יצאו ממצרים על אפו וחמתו של המלך! הוא רוצה שהקב"ה יעשנו באופן שלא אבוש ולא אכלם! ואז אני מסכים לשוב בתשובה שלימה! ויש כאן אליה וקוץ בה! שמי שמקבל עליו עולו של הקב"ה לא מתנה עמו ית"ש שום תנאים! לפי שהקב"ה הוא המלך והוא המחליט היאך יהיה התשובה והתנאים, ועליך לציית! ולקבל כל מה שהמלך גזר עליך! יהיה מה שיהיה! ואם הרשע הרשיע כל כך שהקב"ה גזר עליו שלא ישוב ויקבל ענשו במלא מלה המובן! והוא כבר מרגיש את זה, ומבין שמצבו בהכי רע שרק יכול להיות! והוא כבר בדרך של אבדון כללי וסופי ושרק עבור זה הוא מוכן כבר לשוב, אבל עדיין מתעקש שרוצה בכבודו! ע"ז הוא לא מוכן לוותר! הוא חטא נגד מלך העולם ברוך הוא וברוך שמו, על זה לא כואב לו! ולא רוצה להתבזות ולהשפיל את כבודו! כדי שכבודו של מלך העולם יתכבד מזה נגד זה שאמר: "מי ה' אשר אשמע בקולו"! הרי צריך לדעת שחייב לתקן את זה! וברגע שמשה רבינו ע"ה עומד נגדו ומדבר אליו כמו שאיש מדבר אל רעהו! וכמו הוא בעצמו, וכאילו פרעה בשוה לו! בלי הכנעה ופחד ועוד מזהירו לשוב ולשלוח בנ"י ממצרים, זה מרגיז אותו והוא חוזר בו מתשובתו, הוא לא יכול עוד להתפלל, הוא לא מוכן לקבל ההשפלה הזאת, ובזה נגמר כל רצונו לשוב! או להתפלל להקב"ה שיעזרנו על זה, הוא עכשיו טרוד בהבושות והבזיונות שקבל ממשה רבינו, ולא יכול לבלוע את כל זאת! וכמו שהמן אמר: "וכל זה איננו שוה לי" וכו' אם יש א' בשם מרדכי שמביישו, תו לא שוה לו כל הכסף וכל הכבוד וכל הגבורה שיש לו! ואם היה לפרעה שכל! היה יודע שאם עכשיו הוא רוצה לשוב ואין לו ברירה רק על ידי זה שיקבל מזה הרבה בושות הרי היה צריך לערוך קל וחומר!, מה עכשיו שעדיין יש לו האופציה לשוב וצריך לקבל כ"כ בושות כ"ש כשכבר לא יהיה לו האפשרות לתשובה שיקבל בושות וצרות הרבה יותר מזה! וזה לא חשב שסופו יהיה כל כך ברע ובבושות! לפי שחשב עדיין יש לי מספיק זמן להמתין על כבודי הגדול שלא יתבזה ובין זל"ז נאבד לגמרי ובכך סגר ה' בעדו הכח לשוב, והיה יכול לשוב ולהתפלל אם היה מוכן קצת לוותר על כבודו וכדומה והבן! ועיין?
ויש להוסיף כאן מה שראיתי בבעה"ט בפ' שמות עה"פ: "ושמעו לקולך" [שמות ג'- י"ח] שקולו של משה אע"פ שזה היה נמוך כשדבר עם פרעה היה קולו הולך ונשמע בכל ארץ מצרים! פלאי פלאות! ומובן לפי"ז למה פרעה היה כל כך מבויש אחר שמשה דבר עמו, שכל בני עמו שמעו היאך שמשה מזהירו ומאיים עליו להיות ילד טוב! ואם לא! יקבל מכות! כמה שזה היה בושה וכלימה עבור פרעה ושריו ומובן שלאחר התראה כזו תו לא היה לפרעה חשק לשוב או להתפלל ורצה לדחוף התפלה והשובה שלו לזמן שיותר מתאים לו! וזמן זה אף פעם לא הגיע לפי שהקב"ה לא הסכים לדעתו שישוב בכבוד שרצה הוא, ומה שהוא בחר לעצמו האופן של התשובה! והבן! רק שישוב תיכף ומיד עם כל הבושות, אז היה יכול לשוב והיה יכול להתפלל! ועיין?