ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע
ופרש"י שלא היה ישיבה ממש ופירש בשי למורא שלא נשאר שם רק יום א' או ב' ע"ש וקשה לי שמנין לנו לומר שלא שב לבאר שבע ושב שם בקביעות שנהי שיצא מבאר שבע כשהיה בן קכ"ו שנה וחזר לחברון או לאיזה מקום אחר שלא כתב אפא הלך ורק ממה ששרה מתה בחברון משערים שמהסתם היו שם ועכ"פ לאחר שמתה שרה ויצחק היה בבאר שבע וקטורה ג"כ משם היתה באזור של באר לחי רואי וגם ששלח בניו ממנה מעל פני יצחק בעודנו חי וא"כ משמע שהיה אברהם שם יחד עם יצחק ובכלל מסתבר שיצחק לא היה נשאר בבאר שבע כשאביו לבד בחרון ונהי שאביו נשא עוד אשה מ"מ אין לו ממנה בן שירוה נחת מהם! וידע זאת טוב טוב! ולמה לא יקיים מצות כיבוד אב! ואם התורה אומרת שישב אברהם בבאר שבע למה לא נאמר שבאמת ישב בבאר שבע שהרי לא כתוב רק שבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה ואח"כ קברה שם בחברון ומהיכי תיתי לומר שנשאר שם ועוד שאחר כך שכבר נשא עוד אשה קשה לומר שרצה להשאר דוקא במקום שאשתו קבורה שם!ורואים שיהו האבות יצחק ויעקב בבאר שבע ורק לעת זקנתו כנראה שיצחק חשש שעשו בנו הגדול והרשע מרושע שלא יקחנו ויקברנו באדום בארצו ויעקב הרי לא היה בארץ לידו, וגם ררבקה כבר מתה ע"כ אולי עבור זה קבע דירתו אז ליד מקום המערה בחברון, כדי שיקיים מצות השתדלות שיקבר במערת המכפלה ליד אביו הצדיק, ואמו ואשתו הצדקניות ואולי גם אברהם לעת זקנתו ממש עשה כן אבל עדיין נשאר מימי חייו שלשים ושמנה שנה ומה"ת לומר שכבר מאז ישב בחרון ומה שהתורה במפורש אמרה שישב בבאר שבע על זה נאמר שזה היה רק ב' או ג' ימים, ואח"כ היה כבר כל הזמן בחברון שזה בכלל לא נזכר בשום מקום לענ"ד וכי אם אחד עוזב מקומו ליום אחד וכי זה נקרא שכבר לא יושב בעיר ההוא! ושפיר י"ל שישב בבאר שבע ועכ"ז שפיר שייך לומר שהלך לחברון לסדר הקבורה של שרה ואח"כ חזר לבאר שבע? ואולי י"ל לפי"ז ששפיר מובן למה אמר: "גר ותושב אנכי עמכם" כשבא לבקש אחוזת קבר לקבור את שרה? לפי שפעם היה גר בחברון בקביעות וגם עכשיו היה שם כמה שנים לפי פרש"י ז"ל רק לפני יום אחד עזב את חברון וישב בברא שבע, וכנראה שרצה להשאר שם כיון שבנו יצחק היה שם בבית המדרש של שם ועבר וע"כ רצה אברהם לעבור לגור שם בבאר שבע כדי שיהיה קרוב לבנו בישיבה, וגם אם שרה לא היתה מתה אז, גם כן היה בדעתו אז לעבור ולגור בבאר שבע, וע"כ שם אחר העקידה כבר כתב הקרא שישב בבאר שבע, לומר לנו שכך היה בדעתו עוד לפני שידע ששרה מתה, וי"ל שהתורה רק מספרת המציאות שכן היה ולא שזה היה בסדר של התכנון והרצון רק כיון שכבר מתה נשאר להיות שם ולא כ"כ מוכרח, אבל עכ"פ יש גם צד לפרש שכן היה בדעתו עוד לפני שידע ששרה מתה? ועיין?
וע"כ אברהם שהיה איש אמת לא רצה לשקר להם לומר שמגיע לי על פי דין כאן אחוזת קבר כיון שהיה כבר בדעתו לעזוב העיר וכבר עבר לשם לפני יום אחד וע"כ היה צ"ל: "גר ותושב אנכי עמכם" שלא יהיו להם טענות שהוא הטעה אותם וע"כ א"ל במפורש שעכשיו אני כאן רק גר שבדעתי היה כבר לעבור לבאר שבע, וכבר הייתי שם ועכ"ז אמר שגם הוא תושב כיון שהיה שם רבות בשנים וכמ"ש רש"י שחוץ מהכ"ה שנה שהיה שם לפני שהיה בבאר שבע היה גם שם עכשיו בערך של י"ב שנה, והם יבינו שכיון שמתה אשתו רוצה הוא להיות ליד בנו ואשתו שמתה כאן חייב הוא לקוברה כאן שהיא מתה כעיו מת מצוה שלא היה לה שם שום קרוב שיטפל במיתתה וקבורתה, ומת מצוה קונה מקומה ואולי ע"כ אמרו הם ש"איש ממנו לא יכלה ממך לקבור מתך" לפי שלא רצו שיבא בטענה לקבוע בית הקברות אפא שמתה וע"כ אמרו שכולנו היו מוכנים לתת לכם איזו חלקה שנוח לה ומכובד לה וע"כ י"ל שמותר לפנותה לקברה בבית הקברות ולא להשיארה שם בתוך העיר! וכן נוהגים היום בארץ ישראל שהחוק הוא שלכל אחד שמת הם דואגים לקברו וע"כ לא קוברים אתו במקום שנמצא שם! שזה כמו שיש לו קוברים וקוראים להם לחברת הזאק"א והם מסדרים לו הקבורה,
ועיין?