ותתפשהו בבגדו
לאמר שכבה עמי וכו' ל"ה שלפני זה כתב רש"י ב' פירושים אם נכנס למלאכתו או כדי לעשות צרכיו עמה ולפי הפי' שלמלאכתו מובן שהיתה צריכה לתפסו שהוא לא רצה לעשות העבירה, ר"ל! אבל להפי' שגם יוסף לזה בא ולזה התכון לא היתה צריכה לתפסו? ואולי שזה שהיא תפסו זה היה אחר שכבר ראה הדיוקן של אביו ופירש כבר מהעבירה ואז תפסהו,
ואולי י"ל שכמה פעמים שאחד כבר הסכים לעשות העבירה אבל יותר נוח לו שיחשבו שהיה אנוס שיגידו שהוא לא רצה רק היא זו שתפסהו והכריחו לעבור העבירה וח"ו לומר זה על הצדיק רק לאיש אשר כמוני אני מדבר והבן ועיין?