כל העם מקצה
"כל העם מקצה" [בראשית י"ט ד']
ופרש"י "שאפילו צדיק אחד אין בהם שאין אחד מוחה בהם"
ועיין שי למורה שיש במשמעותו שעצם הדבר שלא מחו הוי כאלו כולם היו שם, ולא שממש כולם היו שם ליד הבית! ושכן מסתבר שהיאך רצו כולם להיות ליד הבית? וכי חשבו שיהיה כאן נס של מיעוט מחזיק המרובה? ועיין?
אבל לא מוכרח לענ"ד שזה הכוונה בדבריו שם ששם כתוב כך: "וכל מי שאינו מוחה, נתפס באותו עון כאלו עשאו, ולפיכך כתוב שכל העם מקצה נסבו על הבית" עכ"ל ומתחלה חשבתי שר"ל שלמעשה לא כולם היו שם ורק זה שלא מחו הרי זה כאלו היו שם ונתפסו על זה כאלו היו שם בפועל! ועיין?
אבל קשה לי על זה שהרי אם לא ישמע לו אמרו כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כמו כן מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע! וא"כ למה היה לו למחות? הלא אסור לו למחות! שאם ימחה בידם רק יהרגו אותו! וכמו שעשו להריבה שנתנה מזון לעני שהרגוה במיתה משונה! וכמ"ש רש"י לפנ"ז עה"פ הכצעקתה וכו' [לעיל י"ח- כ"א] ועיין? ואולי לא לזה כיון רש"י וגם לא בשי למורא, אלא שבעצם כולם ממש היו שם בפועל וק לא כולם עשו הרע בפועל אבל כולם היו שם וגם מי שלא רוצה למחות בם לפי שירא שיהרגוהו, מ"מ לא היה צריך לבוא ולעמוד שם ולהיות שם! ומה אתה מחפש עם כל הרשעים הללו! נהי שלא יכול למחות בם אבל לא שישתתף עמם ועל זה הלא לא יהרגוהו על זה שלא בא לשם וכי מי ידע אם היה שם או לא היה שם או שיש לו תירוץ טוב למה לא בא או שעל זה אין לו תירוץ גם לא של אונס של הריגה ורציחה, שאולי אסור לו להשתתף עמם גם אם יהרגוהו על זה שלא בא אז לשם! ועיין? עכ"פ זה שבא זה סימן שלא רוצה למחות בם וניחא ליה מה שהם עושים הרשע והנבלה! וא"כ אין שם אפילו לא צדיק אחד! והבן ועיין?