לכה אתנו והטבנו לך, לא כי אל ארצי ואל מולדתי אלך
ע"ש וקשה אם יתרו התגייר שיאמר למשה רבינו "לא"! ומ"ש מכל אלו שחטאו נגד משה רבינו שלא שמעו בקולו ואם נאמר שלא התגייר יתרו מובן אבל רש"י כתב שיתרו התגייר? והנה בתורה לא כתב שיתרו התגייר! ור"ל שאולי לא התגייר יתרו, וע"כ אין לו שום התחייבות למשה רבינו מצד קבלת התורה ויכול ללכת לאפא שרק רוצה! שהיה קשה לי שאסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל, וכ"כ אסור לצאת מבבל לשאר ארצות, לפי ששם היה מקום של תורה, וכשיוצא ממקום לתורה למקום אחר ה"ז כאלו פורק עול ח"ו! וזה אולי כעין שאחז"ל "שגדול מה שבנ"י אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה, כיום שעשו העגל" [דברים י'- ז' ברש"י שם] וכן: "שכל היוצא מארץ ישראל לחו"ל כאלו אין לו א' "[בראשית י"ז- ח' ברש"י] "וכן שזה כאלו עובד ע"ז!" וכמ"ש רש"י בויקרא כ"ה – ל"ח ע"ש!
ובכלל קשה לי שהרי יש חיוב ערבות מא' על הב', שכל א' חייב בערבות של יהודי הב', וא"כ היאך יכול ללכת לאפא שרוצה? ומי יודע מהו עושה שם! ואפא הוא מקיים החיוב שלו בערבות על חבירו אם חבירו הלך למרחקים? וא"כ למה שיהיה מותר לכל א' ללכת לאפא שרוצה ולאן שמתחשק לו! שמי יודע מהו כוונתו האמיתית בהדרך שהוא הולך שם, והראיה מאבשלום שגנב לב אביו שאמר שהולך להקריב קרבנות לכבוד הקב"ה ולמעשה הלך למרוד באביו! ולהרוג אמנון אחיו וכן אחי יוסף הלכו לרעות את עצמם, ומהסתם אביהם חשב שהלכו לרעות צאנו! וכמש"ש רש"י בפ' וישב! ולענ"ד ידעו שישלח אליהם יוסף, והם רצו להרגו, וכל זה היה כבר מתוכנן אצלם מלפני זה, שאל"כ קשה שכל כך מהר החליטו להרגו, וע"כ ר"ל שכבר לפנ"ז החליטו שחייבים להרגו, וכל זה היה בעצה אחת שילכו לשכם ואביהם ידאג להם וישלח יוסף אליהם, ואז כבר יוכלו להרגו בשקט ובבטחה! בלי רואים ובלי יודעים! ועוד שהלכו משכם לדותן! שאביהם לא ידע שהיו בדותן ולך תחפש את יוסף מת בשכם כשהרגוהו בדותן! ועוד שבדותן יש הבורות העמוקים ואולי לא היה בשכם בורות עמוקים כאלה! והייתי בדותן וראיתי הבורות העמוקים שיש שם! שזה ממש מפחיד! ואולי חשבו לזרקו להבור אחר שיהרגנו וראובן בקש מהם לא להרגו אלא לזרקו להבור כשהוא חי עדיין! שכך יהיה יכול להחזירו לאביו כשהוא עדיין חי!
עכ"פ לענינו י"ל שיתרו לא התגייר וע"כ היה יכול ללכת לאפא שהחליט בעצמו ללכת, ול"צ לשמוע בקולו של משה רבינו, וי"ל שמשה רבינו לא צוה עליו שחייב להשאר, רק יעץ לו מצד עצה שטובה בעיניו שכך טוב לו ורק אם ירצה, וע"כ ענה שהוא לא רוצה, והבן ועיין?
והנה ראיתי באור החיים הקדוש! [שרב א' הראהו לי] שמביא שם מחלוקת תנאים בין ר' יהושע ור"א אם התגייר או לא, שלפי ר"י הלך יתרו בלי להתגייר ומה שמשה שלחו, היינו ששלחו מכבודו של העולם, ור"א ס"ל שכן התגייר, וא"כ קשה למה שלחו משה? וע"ז אמר שיתרו טען שזה יותר טוב שיגייר בני ארצו ובני משפחתו, ע"ש ולפי זה רואים שיתרו כבר פעמיים כמו מתווכח עם משה רבינו ונשאר הצדק עמו! א' בפ' יתרו שיעצו להעמיד דיינים והקב"ה הסכים עם יתרו! וא' כאן, שמשה רבינו הסכים עמו ושלחו לארצו! וא"כ מובן למה היה מותר לו ללכת, שקבל על זה אישור והיתר יציאה במיוחד! ולא שכל הרוצה לצאת יכול לצאת, שאם התגייר חייב לעשות ככל א' מבנ"י! רק כאן היה היתר מיוחד כדי לקרב לבם של בני ארצו ומשפחתו להתגייר! ולמעשה רש"י שכתב בפרשתינו שיתרו התגייר, כתב שם בפ' יתרו שהלך לגייר בני משפחתו! וא"כ נקט הצד הזה כר"א שכן התגייר, והלך לש"ש ולא ח"ו עם פריקת עול ח"ו!
והנה כמה שזה מענין שיתרו שלא היה בן ונכד מאיזה צדיק גדול וקדוש וזכה לזכות גדול כזה, שיצא צודק מהויכוח עם משה רבינו פעמיים, ויותר מזה בני בניו של יתרו שהיו מבניו של יהונדב בן רכב קבלו הבטחה מהקב"ה שלא יכרת איש מבניו עומד לפני ה' כל הימים! ולא זכה לזה לא אברהם ולא יצחק ולא יעקב ולא משה רבינו ולא אהרון הכהן ולא דוד מלך ישראל ולא אף אחד! וא"כ למה זה לא מעורר להקשות וכי יותר גדול הזכות של הגוי מכל העבודה של כל הצדיקים במשך כל הדורות, וכעין שבכה רבי שיש קונה עולמו בשעה אחת, ויש בכמה שנים! ה"ה כאן בנ"י הוצרכו להיות במצרים עם כל הצרות וגם רק יחד עם זכות אבותם שעבדו יומם ולילה עבודת הקודש! העבודה להקב"ה בקיום כל מצוותיו ית"ש כל ימי חייהם במסירת נפש ממש! והנה בא הגוי שישב כל ימיו על כל טוב של עוה"ז ופטם עגלות לע"ז ועשה ככל העולה על רוחו ורצונו, ונכון שהחליט להתגייר, אבל עלה ונתעלה כ"כ הרבה יותר מכל האבות הקדושים ומה הולך פה?
ואולי י"ל שיונדב בן רכב אמר לבניו שלא ישתו יין ולא יבנו בתים וכו' וזה ענין של פרישות וכעין הנזיר, וי"ל שזה לא שייך לעם כולו ויש יחידים שמצליחים בזה בל האבות הקדושים זכו שעד עולם כל הבנים וב"ב עד עולם שיהיו צדיקים וקדושים, וגם אם ישתו יין ויבנו בתים עכ"ז יצלחו לעמוד דורות של מקדשי שם שמים! ות"ח העוסקים בתורה ומצוות בלי הפסק יומם ולילה וכל מאווים שקועים בהתורה והמצוות, ועוד שאחז"ל שהקב"ה מחזר אחר בנ"י לקרבם לעבודתו, משא"כ עם הגוים שאם לא מעצמו מתעורר לשוב ולהתקרב להקב"ה, אז הקב"ה לא חוזר עליו לקרבו! וכן יש החזקת כשרות שיש לכל א' מבנ"י עד עולם לכל הדורות, שזה בא ישר מהאבות הקדושים לכל בנ"י עד עולם! ועיין? והנה השבוע היה חג השבועות ובדרך כלל החג הוא בפ' נשא ורק פעם בכמה שנים יוצא שחג השבועות חל באמצע פרשת בהעלותך, וא"כ חשבתי שיש לקשר זה עם הקבלת התורה שיש לכל אחד לקבל על עצמו להכיר הטובה והזכות הגדול שיש לכל אחד מבנ"י עד עולם ולראות לחזק הקשר יותר ויותר וכמו יתרו ורות שזכו לגדולת עולם על רצונם הטוב והחזק לקדש ש"ש וא"כ כ"ש וק"ו שכל אחד מבנ"י שאם ישתדל בכל כוחו שהקב"ה יעזרהו שיצליח להקים דורות של צדיקים ושל ת"ח לא פחות ממה שזכה לו יתרו ורות! שזה יהיה רוצונו ושכרו לעד ולנצח! וכמש"א חז"ל "שזכות אבותם מסייעתם"! והבן! ועיין?