ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תקבר בשיבה טובה
ופרש"י בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו, שאל"כ אין זה שיבה טובה, ולפני זה כתב רש"י שתרח עשה תשובה שאל"כ אין זה בשורה טובה, שיבוא אל אביו לגיהנם! ע"ש וממש ל"ה שרש"י כתב בסוף פרשת נח שע"כ כתב שתרח מת בחרן ואח"כ הלך אברהם לארץ ישראל אע"פ שלא מת רק לאחר הרבה שנים אח"ז שלא יגידו שלא קיים אברם כיבוד אב! שהניחו זקן והלך לו ממנו! וגם שרשעים בחייהם קרוים מתים וע"כ כתב שמת תרח בחרן, שהוא רשע ונחשב כבר כמת! וא"כ ע"כ צ"ל ששב תרח בתשובה אח"כ והרי בפרשת בא כתב רש"י שברית בין הבתרים היה כשהיה אברם בן שבעים שנה וע"כ החשבון של השנים מאז עד יציאת מצרים הוא ארבע מאות ושלשים שנה וכמ"ש רש"י גם כאן שמשנולד יצחק היה ארבע מאות שנה, וממילא התוספת של השלשים שנה היה מהברית של בין הבתרים שהיה אז אברם רק בן שבעים שנה וצ"ל שהיה כבר בארץ ישראל כשהיה בן שבעים שנה, ויצא בחזרה לחרן ואז א"ל הקב"ה עוד הפעם שיצא מחרן להארץ אשר אראך, ואז היה כבר בן שבעים וחמש שנה, וגם תוס' כתבו כן במס' שבת שכן צ"ל וא"כ היה רש"י צ"ל שיעשה תרח תשובה וכמ"ש רש"י כן על ישמעאל! בלשון של לעתיד "בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו" ולא שעשה כ"כ היה צ"ל שיעשה תרח תשובה! ואולי אז כבר עשה תשובה ואח"כ חזר וקלקל ואח"כ חזר עוד הפעם בתשובה ויש לומר לזה פירוש הפסוקים בסוף פרשת נח ששם כתוב שיצא תרח ללכת לארץ כנען ויבוא עד חרן וישבו שם וימת תרח בחרן, שלפי כל הנזכר כאן י"ל שהלכו כולם עד ארץ כנען ואז היה תרח בעל תשובה ואז הקב"ה א"ל שכבר שב בתשובה ואח"כ כשיצא מארץ כנען זה היה בביחנת שחזר לקלקולו שלא בחנם רצה אח"כ לצאת מארץ כנען! ומת בחרן שהיה רשע וכמ"ש רש"י שם שרשעים קרוים מתים גם בחייהם! וי"ל שהתורה מדגיש שנעשה רשע אז כשהיה בחרן שזה היה אחר שהיה כבר בעל תשובה כשהיה לפני זה בארץ כנען! ואם הרשיע לפני שיצא או אחר שיצא זה לא כ"כ הנפ"מ כאן לפרש הפסוקים והרש"י שכתב בלשון של עבר שכבר שב בתשובה בזמן של הברית בין הבתרים והבן ועיין?
ואולי י"ל עוד שרש"י שכתב על תרח בלשון של עבר זה יותר לפי הפשט הפשוט שרש"י כתב שם בסוף פרשת נח, שהקדים הכתוב מיתתו של תרח שלא יהא מפורסם לכל שאברם עזב אביו וא"כ רש"י מקיים בזה מצוה לדבר על תרח בלשון שכבר מת מכבר אע"פ שזה היה עוד לפנ"ז וכתבו בלשון של לעבר? ועיין?
ואולי היה שייך לומר שזה טעות סופר וצ"ל בתרח כמו בישמעאל ולהוסיף רק עוד אות אחת קטנה האות יו"ד "למדך שיעשה תשובה", ולא שעשה כבר ועיין?
ואולי י"ל כעין שכתב רש"י אח"כ בפסוק י"ח "לזרעך נתתי" אמירתו של הקב"ה כאלו היא עשויה! ה"נ מה ששייך לומר על העבר אומר אע"פ שעל ישמעאל לא כתב רש"י כך, זה שלפי עדיין לא נולד ולא יצא לתרבות רעה עדיין, והיאך י"ל עליו הלשון ששב כבר בתשובה? וע"כ שם רש"י כתב בלשון של עתיד שיעשה תשובה אבל על תרח שפיר י"ל עליו בלשון של עבר ששב בתשובה, שזה ממש כאילו ששב כבר בתשובה! ועיין?