וירא אליו ה
ופרש"י שזה היה ביום ג' למילתו שהקב"ה בא לבקרו ביקור חולים שביום הג' הוא הכי קשה וכמ"ש: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" [בראשית ל"ד – כ"ה] ואני כבר כתבתי שקשה לענ"ד מה שרש"י כתב שג' המלאכים היו אחד להציל לוט שהוא גם בא לרפאות את אברהם, שאם הקב"ה בכבודו ובעצמו בא לבקר את אברהם עבור שהוא חולה וא"כ ל"ל שהקב"ה ירפאהו ולמה צריך לשלוח לזה מלאך? וא"כ י"ל שהמלאך לא בא לרפאות את אברהם רק י"ל שבא רק להציל את לוט, וא"כ י"ל עוד שלמה באים לבקר החולה ביום הג' למחלתו שאז הכי קשה לו, אבל אם זה שבא מרפאהו שלא יהיה עוד חולה למה לא שיבוא ביום הראשון תיכף ולמה שימתין עד יום הג' שאז הכי קשה לו? ולמה שיסבול בחנם עד יום הג'? וע"כ אם נאמר שבאמת זה היה ביום הראשון למילתו ואז י"ל שזה היה ביום הברית ולא צריכים לומר כמו שכתב בשי למורא שמה שכתוב ברש"י שבשנה האחרת יולד יצחק שזה בדיוק בהזמן שקבע הקב"ה ביום המילה שזה היה לפני ג' ימים, וא"כ צ"ל שנולד יצחק ב' ימים לפני פסח, ולא ביום א' של פסח? ומקובל שנולד ביום א' של פסח? וכן כתב רש"י בפרשת בא שבו ביום היה הברית בין הבתרים ובו ביום באו אליו המלאכים לבשר לאברהם על לידת יצחק,ובו ביום נולד ובו ביום יצאו ממצרים שכל אלו היו הט"ו בניסן וא"כ צ"ל שזה היה ביום המילה ולא ביום ג' למילתו וי"ל כנ"ל שכיון שהקב"ה בא לבקרו בודאי עשה הכל שיהיה כבר בריא ולא חולה ול"צ להמתין עד יום הג' שיהיה קשה לו ביותר כיון שכבר רפאהו לגמרי ביום הראשון ועיין?
נ"ב הרי נפסק בשו"ע שמטרת הביקור להחולה כדי לעזרו ולהתפלל עליו שיתרפא ולסדר לו כל צרכיו וא"כ ע"כ צ"ל שהקב"ה שמקיים כל התורה שכך עשה וא"כ הקב"ה בכבודו ריפאהו וכן כתוב בשו"ע שהקרובים מבקרים החולה תיכף כבר ביום הא' ורק הרחוקים מגיעים אחר כמה ימים, וגם ע"ז י"ל שהקב"ה בא לבקר אב העם קרובו תיכף ביום הא' לחליו! וא"כ י"ל שהברית היה בט"ו ניסן וכ"כ שנולד יצחק בט"ו ניסן והבן ועיין?
והנה כל הנ"ל העיקר שקשה זהו שמקובל שהברית של אברהם אבינו היה בי"ג ניסן והג' למילתו היה בט"ו ניסן אבל אם נאמר שהברית היה בט"ו בניסן, והג' למילתו היה ביום י"ז ניסן לא קשה כ"כ, ועוד א"ל רד"מ שליט"א שזו גמרא מפורשת שזה היה ביום ג' למילתו ובא הקב"ה לבקרו, וכן שהג' מלאכים זה שבא להציל לוט הוא גם בא לרפאות את אברהם, וא"כ קשה על כל מה שר"ל ואולי י"ל שההסבר זה לא כמו שכתבתי רק לפי שהקב"ה לא רצה שיטריח עם האורחים וע"כ הוציא הקב"ה החמה מנרתיקו, ורק עבו"ז היה לאברהם אבינו צער, לפי שאז לא באו האורחים ולפני זה מעצם הברית לא היה לו כ"כ צער ועגמ"נ וע"ע לא היה מהצורך לעשות נס במיוחד לרפאותו לשנות הטבע והסדר של רפואת הברית וי"ל טעם לזה שלא יאמרו הבריות שעל כן עשה אברהם הברית, לפי שידע שהקב"ה יבוא לבקרו וירפאהו תיכף ביום הא' להמילה את הברית ולא יכאב לו כלום וע"כ הסכים לעשות הברית אבל סתם בן אדם שאין לו ההבטחה הזו לא יכולים לבוא בטענה עמו למה לא עשה הברית! וכדי שלא יאמרו כך וגם אברהם אבינו לא רצה שיגידו כן, לפי שאחז"ל שע"ע המתין הקב"ה לאברהם עד שהיה בן תשעים ותשע שנים בהמולו ולמה תיכף בהתגלות הראשון היה אומר לו הקב"ה שימול את עצמו, שהלא הערלה מאוסה היא, וענו ע"ז החז"ל כדי שלא יהיו לבריות תירוץ שלא היו יכולים להתגייר כשהיו כבר זקינם שקשה להם אז להמול! וע"כ המתין הקב"ה בדווקא עד שיהיה אברהם אבינו זקן בן תשעים ותשע שנים שגם אז לא נמנע מלקיים המצוה למול את עצמו ואם יהיה להם התירוץ הזה שלאברהם לא היה קשה לו לימול את עצמו, שהרי הקב"ה ריפאהו תיכף וע"ז היה קשה שגם ביום ג' שלא ירפאהו ברפואה מיוחדת במינו כדי שלא יאמרו הבריות תירוץ למה לא מלו את עצמם בהיותם זקינים! וע"כ בדוקא לא ריפאהו הקב"ה בעצמו רק שלח לו מלאך וגם המלאך לא בא לרפאותו בסתם רק עבור שאז היה מצטער הרבה שלא באו אליו האורחים וראו כולם היאך הוא מתמסר כ"כ במסירת נפשו להכניס האורחים והבינו כולם שרק עבור זה היה צריך לרפואה מיוחדת וזה שהקב"ה בא לבקרו זה היה ללמד לדורות החיוב שחייבים לבקר החולים! והבן ועיין?
וגם היו הרבה צדיקים שאמרו על המצוות שקשה לקיימם שהם מאוד שמיחים בהצער שיש בקים של המצוה, ולמשל לצום ביוכ"פ וכדומה שיש לשמוח על הזמן שהתענית קשה לו, ואחז"ל שאחד בצער גדול יותר מאלף שלא בצער! ופעם אמרתי שאם שמח בהמצוה גם כשמצטער ע"ז זה סימן שהיה עושה המצוות כולם גם בצער, וא"כ י"ל שכר על כל המצוות שלא היה לו צער לקיימם, כאלו כן היה לו צער ע"ז ועכ"ז קיימם!
ואולי י"ל ע"ז הענין הנזכר כאן, למה שאחז"ל שכל האוכל בתשיעי בתשרי בערב יוכ"פ ה"ז כאלו התענה תשיעי ועשירי, שקשה שנהי שזה מצוה לאכול בתשיעי, אבל למה שיקבל שכר על מצוה שלא קשה לקיימה כאלו עשה מצוה שקשה לקיימה? רק אחר שמקיים המצוה שיש בה צער בשמחה כזה זה סימן שהוא מוכן לעשות כל המצוות של הקב"ה גם אם יהיה בהם צער
וא"כ לא קשה כל הקשי"ז וגם לא קשה למה אח"כ כן ריפאהו לפי שרק עבור הצער הגדול שהיה לו לאברהם עבור שלא נכנסו אליו האורחים ורק עבו"ז היה נצרך להרפואה שהיה אברהם מאוד מצטער שלא באו אליו אורחים וזה לא שייך לכל אחד! ועוד שאיה"נ י"ל שכל מי שיתנהג כאברהם יקבל גם מלאך שירפאהו אחר הברית עבור שיוכל להכניס האורחים ועיין?
וע"כ עד יום ג' שלא היה כ"כ קשה לו לא שינה הקב"ה שום סדר בראשית ורק ביום ג' שכ"כ קשה לו אז שינה הסדר שהוציא חמה מנרתיקה, כדי שלי יטריחוהו האורחים ורק אז התחיל להצטער עוד יותר וע"כ היה מהצורך לשלוח אליו מלאך לרפאותו כדי שלא ינזק מהעבודות הקשות שרץ להכניס האורחים במצב כזה! ועיין?