אבי השביעני לאמר, הנה אנכי מת בקברי… ויאמר פרעה עלה וקבור וכו' כאשר השביעך
ופרש"י שרק עבור השבועה התיר לו ללכת, שלא יגלה יוסף על לשון הקודש שהוא מכיר יותר מהשבעים לשון שפרעה אינו מכירו ע"ש, ור"ל מזה "שמעשה אבות סימן לבנים", וכמו שיעקב אבינו יצא ממצרים כרצונו, וזה היה עבור לשון הקודש, וגם זה רק עבור שיעקב השביע את יוסף, שאם לא כן לא היה פרעה מסכים להרשותו לצאת ממצרים לארץ ישראל לקבור את אביו, והנה אחז"ל שאחד מהמעלות טובות שהיה בבני ישראל, אשר ע"כ זכו להיגאל, היה, שלא שינו את לשונם, שדברו כל הזמן בלשון הקודש! ונמצא שזה כאלו שיעקב השביע את בניו שידברו רק בלשון הקודש! כיון שבנ"י ראו והבינו שאם לא עבור הלשון הקודש שיעקב ובניו היו מדברים בה, ואשר ע"כ הכיר יוסף בלשון הקודש יותר ממה שפרעה הכיר בכל שאר הע' לשון, שמה שהמלאך למדו הע' לשון זה היה עבור שיהיה יכול למלוך על כל מצרים, ולזה לא היה צריך לדעת גם את לשון הקודש! אדרבא זה כבר היה כמו פגם לפרעה שיוסף מכירו והוא לא! וע"כ השביעו שלא יגלה לאחרים שהוא מכירו! וא"כ נמצא שבנ"י אמרו והבינו: שאבינו זכה לצאת ממצרים עבור הלשון הקודש! וא"כ אנחנו גם אם נחזיק בלשון הקודש! לדבר כל הזמן בלשון הקודש! עי"ז נזכה להיגאל ממצרים! ושזה אחד מהדברים שמקשר היהודי עם האבות אברהם יצחק ויעקב, ואולי י"ל שזה גם מעלה שעי"ז הוא מתקשר גם עם הקב"ה! ואולי ע"כ הקפידו האבות לדבר בלשון הקודש! שידעו שיש בלשון הזה המעלה שעי"ז מתקשרים עם הקב"ה, וחפץ הקב"ה לקרב אצלו זה שמדבר בלשון הקודש! ושמזה שמדבר בלשון הקודש ומעריך הלשון שזה לשונו של הקב"ה במיוחד! וגם שזה הלשון העיקרי של התורה הקדושה! ושמזה יכול לבוא להבין מה שכתוב בתורה הקדושה! וכמו כן המדבר בלשון הקודש עם הכוונה לכבד הקב"ה ולהתקרב אליו ית"ש ולתוה"ק! ע"כ מדה כנגד מדה גם הקב"ה מוציאו מגלות וממצרים כדי שיזכה לקבל התורה וללמדו ולהבינו ולקיימו, נמצא כמה גדול ענין הדבור בלשון הקודש, וכעין שכתב רש"י עה"פ: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" [דברים י"א – י"ט] וז"ל: "משעה שהבן יודע לדבר, למדהו, תורה צוה לנו משה, שיהא זה למוד דבורו, מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו משיח עמו בלשון הקודש! ומלמדו תורה! ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו! שנאמר, ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו' למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם וגו' אם עשיתם כן ירבו! ואם לאו, לא ירבו! שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן, ומכלל הן לאו! וא"כ יוצא שמדיבור בלשון הקודש זוכים להיגאל [בניסן נגאלו, ובניסן {אור לג' ניסן שנת תשע"ד} עתידים להיגאל, במהרה בימינו, ושכן יה"ר], ולתורה וי"ל שגם זוכים לכל המעלות שמנו חז"ל בלומד תורה לשמה, בפרק של קנין תורה [אבות ו' א'] ע"ש, וגם זוכה עי"ז לתחיית המתים, וכמו שכתב רש"י בהמשך הפסוק הנ"ל, לתת להם וגו' מכאן מצינו למידים תחיית המתים מן התורה, עכל"ק ע"ש, והנה אחז"ל במס' ע"ז שאנטנינוס אמר לרבי הקדוש ז"ל, שיודע שהקטן שבכם יכול להחיות מתים, וכמו שהתלמיד של רבי עשה שם להחיות המת! וא"כ רואים כמה יכול לזכות מענין זה של לדבר בלשון הקודש! וכמו שכתוב: "כי מכבדי אכבד! וכמו שכתבתי לעיל שמדבר בלשון הקודש לכבוד הקב"ה ולכבוד התוה"ק! ואם הקב"ה מכבדו יזכה לכל הגדולה שיכול להיות! והבן! וגם נכלל בזה מה שאחז"ל אין כבוד אלא תורה! והבן ועיין?