ויגרש את האדם בראשית ג' כ"ד.
"ויגרש את האדם" וגו', [בראשית ג', כד], לענ"ד זה בא ללמדנו שלא מרשים לכל אחד שיכנס לגן עדן לאחר מיתתו, אם הוא ח"ו מלוכלך בעוון ועבירה, והנה במסכת תמיד דף ל"ב: [לפי סדר הדפים עם שאר המסכתות שם], עם אלכסנדר מוקדין שהגיע לשערי גן עדן והרים קולו שיפתחו לו הפתח של גן עדן, אמרו לו שכאן נכנסים רק צדיקים, אמר גם אני מלך, ואני חשוב, שיתנו לו איזה דבר, ונתנו לו ראש גולגולת, והיה שוקל כנגדו כל הכסף והזהב שהיה לו, והראש היה שוקל יותר, עד שא"ל החז"ל שזהו ראש של בשר ודם, שלא שבע מעולם, ותמיד רוצה עוד ועוד, והראיה שאם יתן עליו קצת עפר, כבר לא יהיה כבד יותר, וכך הוי ע"ש, ואולי יש לפרש לפי שהוא טען שאני מלך ואני איש חשוב, ובזה שנתנו לו ראש של בשר ודם הראו לו בזה שאתה לא יודע כמה כל אחד ואחד הוא חשוב, שכל כך חשוב כל בן אדם שכל העולם נברא עבור בן אדם אחד והכל נברא בשבילו, רק שיזהר לנצל כוחותיו לטובה ולכבוד הקב"ה ואז יהיה ברום המעלה לנצח! ועיין?