סימני המלך על הקונטרוס כבוד שמים מבעל החפץ חיים זצ"ל יחד עם זה משולב סימן על הי"ט ברכות של תפלת העמידה בחול
סימן המלך – שילוב הסימנים על המ' מאמרים של: "כבוד שמים" הנ"ל, יחד עם הי"ט ברכות של תפלת העמידה בחול.
- א' – איש: – אם שומר פיו ה"ה איש, וא"ל אינו בכלל איש! -ברכה א' – "אבות" – "אבות העולם", וכן מגן אברהם", האדם הגדול בענקים! וכן י"ל שר"ת של אי"ש הם אברהם יצחק וישראל
- ב' – ברכה – מביא ברכה על עצמו וההיפוך בההיפוך ח"ו: ברכה ב' – "מכלכל חיים בחסד" ברכה מיוחדת רק על השפע הטוב שהקב"ה משפיע, וכן: "בעל גבורות, ומלך ממית ומחיה" וכו' לרמז ע"ז שאינו שומר פיו, שמביא ע"ע עניות שעני חשוב כמת.
- ג' – גיהנום – שניצל מגיהנום, וח"ו אאש"פ = [אם אינו שומר פיו], נופל במדור הג' שבג'יהנום, עם גחלי רתמים, -ברכה ג' – "אתה קדוש, וכו' וקדושים בכל יום יהללוך סלה", שהמקדש עצמו בעוה"ז, מקדשין אותו למעלה, ולעוה"ב והרבה, ואם מטמא עצמו מטמאין אותו ונופל בגיהנם.
- ד' – גן עדן – ומשם יפרד לד' ראשים, שזוכה לאור הגנוז וכו', וח"ו אאש"פ יתן דין על כל דיבור רע, וברכה ד' – "חונן הדעת" ש"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", "ודעת קנית מה חסרת", וע"כ חמור הדיבור רע שהיה צריך לרכוש בפיו ד"ת, שעי"ז יזכה לגן עדן.
- ה' – העולם – שהעולם מתקיים ע"ז שבולם פיו במריבה, ומאבד עולמו במלבין פני חבירו ברבים, וברכה ה' "הרוצה בתשובה", שיחיד השב בתשובה, מוחלין לו ולכל העולם.
- ו' – היא אות החיבור- שע"י דיבורי קדושה ממשיך קדושה על עצמו, ואאש"פ ממשיך טומאה ע"ע, וצריך טהרה גם על ראשו, שאין כן בשאר הטומאות, וברכה ו' – "סלח לנו" וכו', וכתוב בשו"ע הרב שעל עון ביטול תורה צ"ל ג"פ בכל יום סלח לנו וכו', ואחז"ל שע"י שיעסוק בד"ת, לא יבוא לדבר לשה"ר, וע"כ הטומאה גם על ראשו, להורות שהיה צריך לעסוק בתורה שעי"ז לא היה בא לדבר לשה"ר.
- ז' – שבת- ששבת היא מעין עוה"ב, ומצוה זו, של שמירת פיו תעיד עליו לעוה"ב, לפי שעושהו מפני יראת ה', והמחלל שבת ה"ה ככופר בעיקר, וכ"כ המספר לשה"ר ה"ה ככופר בעיקר, וברכה ז' – "גואל ישראל" –שאם ישמרו שבת מיד נגאלין, ומשה רבינו "דאג כשראה שיש רשעים דלטורין, שמא אינם ראויים להגאל", [רש"י שמות ב,יד], עה"פ: "אכן נודע הדבר".
- ח' – חושבים, וחמורות, – שבבוא לידו לדבר רע ושומר פיו נחשב לו כעושה מצוה, ולשה"ר חמור יותר מהג' עבירות החמורות, וברכה ח' רפואה- לפי שמילה היא ביום ח' ומילה צריך רפואה, ודוד המלך ע"ה אמר: אוי לי שאני ערום מהמצוות! [כשהיה במרחץ], ונזכר במצות מילה שנחשב לו כעושה מצוה, וכ"כ י"ל שהעוסק במצוות י"ל רפואה, משא"כ בלשה"ר אחז"ל שאין לו רפואה.
- ט' – הוא המספר הכי גדול, לפי שמגדיל זכויות עד לשמים, וח"ו ההיפוך בההיפוך, וברכה ט'- ברכת השנים כמ"ש: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, לתת מטר ארצך" וגו', [דברים כח, יב].
- י' – היא האות הכי קטנה –שזהו כקטן שאין עליו קטרוג אם שומר פיו, ואאש"פ, הורג ג', האומרו, והמקבלו, ועל מי שנאמר עליו, שגם הקטנים נהרגו בנוב עיר הכהנים, ע"י שדבר לשה"ר על אחימלך וכן מעורר המקטרג הגדול הי"ו, וברכה י'- "תקע בשופר גדול לחירותינו" וכו', שע"י השופר מבריח המסתינים והמקטרגים, וי"ל לפי שתוקע בפיו, ואם שמר פיו יכול להבריח המקטרגים ע"י התקיעה בשופר בפיו, ואם יש מקטרגים קשה להיגאל, וכמש"א חז"ל ששרו של מצרים היה מקטרג: "הללו והללו עבדו ע"ז" וכו', וכן קין שהרג נגזר עליו "שנע ונד תהיה בארץ" שאין לו מנוחה ואסור לו להיות במקום א', ואם רוצים חירות וקיבוץ גליות צריכים לשמור מלשה"ר, ואז אין קטרוגים, ויכולים להיגאל.
- י"א – הר"ת של: "יגמר עליו" [שע' מתחלף בא'], וכן: "י' אלא" שלא במהרה יגמר עליו הדין לרע, [ואולי י"ל כיון שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות, ואם כשמדבר לשה"ר נגמר עליו הדין לרע במהרה, א"כ כשאינו מדבר לשה"ר יזכה שכן יגמר עליו הדין לטוב במהרה, שבמהרה יגמר עליו הדין לטוב, ועיין?], ועשרה נסיונות ניסו אבותינו את הקב"ה ולא נחתם דינם אלא על לשה"ר, וברכה י"א – המלך המשפט, שצדיקים נכתבים לאלתר לחיים, ורשעים לאלתר למיתה ובינונים ביוכ"פ, ומלך במשפט יעמיד ארץ.
- י"ב – ר"ת – יענש ב' וכן ר"ת של: יתבונן בנפשו, – שעל הדיבור רע נענש כפול מזה שעושה מעשה רע, שחייב לשלם ק' שקלים ומלקות, אבל המאנס, משלם רק נ' שקלים, שיעשה ק"ו, אם המעשה רע לא יעשה! כ"ש שלא ידבר רע! והברכה י"ב- למלשינים וכו' כל העונשים על הרשעים בזה ובבא! וכן המלשין, בפיו עובר העבירה, ונענש על זה כפול וחמור בזה ובבא.
- י"ג – כבן י"ג – שנעשה בר-מצוה שמצטרף למנין להשראת השכינה, וכ"כ ע"י שמירת פיו יש השראת השכינה בישראל, וח"ו אאש"פ גורם שיסתלק השכינה מלמטה למעלה, וברכה י"ג על הצדיקים וכו', שהרי הקטן הוא הבל שאין בו חטא וכשנעשה בר מצוה אז ה"ה צדיק, ויה"ר שישאר כן לתמיד, וע"ז מתפללים: "ושים חלקינו עמהם לעולם" וכו', וכמש"א חז"ל עה"פ: "ברוך אתה בבואך" וגו' שתהא יציאתך מהעולם בלא חטא כביאתך להעולם בלי חטא! ואיתא בתנא דבי אליהו שמעיד עלי שמים וארץ, שכל איש או אשה לפי מעשיו שורה עליו רוח הקודש! ואם כן בברכה זו של על הצדיקים וכו', שמיוחד לאלו שזכו למעלה יתירה של קיום התורה והמצוות, שכמו כן זוכים לרוח הקודש וכנראה שכמו שאחז"ל שהאבות הן הן המרכבה ורש"י כתב בפרשת לך לך, [בראשית יז, כב], "ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום" וכ"כ על הצדיקים יש השראת השכינה וכתוב: "עיני ה' אל צדיקים, ואזניו אל שועתם", [תהלים לד, טז], ושם [לג,יח], כתוב: "הנה עין ה' אל יראיו, למיחלים לחסדו", ועל כן מתאים לברכה זו המאמר של השראת השכינה שעל ידי לשה"ר מסתלק השכינה מלמטה למעלה ועל ידי שמירת פיו זוכים שתהיה השראת השכינה בישראל, וכמו שהקב"ה משרה שכינתו על הצדיקים.
- י"ד – ר"ת = דור ימיו – שכל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו ה"ז כמו שנחרב בימיו, וע"י לשה"ר ממשיך מצב החרבן, ואם שומר פיו אינו שותף לזה, וכ"כ י"ל עה"פ "כי יד על כס י-ה" וגו', שאין השם שלם ואין הכסא שלם וכו', והמדבר לשה"ר ממשיך ח"ו המצב של: "אין השם שלם, ואין הכסא שלם, וברכה י"ד על בנין ירושלים – שלא נחרבה ירושלים אלא בעון מספרי לשה"ר ושנאת חנם.
- ט"ו – טומאה – טומאה חמורה ונוראה מרחפת בחברת מספרי לשה"ר! וחייב שיברח משם כמו מאש! וטומאת נגעים חמורה מכל הטומאות! וברכה ט"ו "את צמח דוד" וכו', שדוד ברח מאנשי קעילה וזיף, שדברו לשה"ר עליו, ורצו למסרו ליד שאול, וכ"כ חייבים אנו לברוח מאנשי וחברת לשה"ר, וגם נחלקה מלכות בית דוד, ע"ז שדוד קבל לשה"ר, וכמש"א חז"ל: "שאלמלא לא קבל דוד לשה"ר, לא היתה נחלקת מלכות בית דוד, ולא היו עובדים ע"ז, ולא היה נחרב ביהמ"ק, ולא גלינו מארצינו", וגם מצינו בדוד שנצטרע ששה חדשים, וע"כ מבקשים שהקב"ה יצמיח שוב קרן מלכות בית דוד לנצח נצחים.
- ט"ז – שעל ד' עבירות נענשים בכפילות, בזה ובבא ולא נפטר מעונשים וצרות מזה לא בזה ולא בבא! וד' כפול ד' = 16 = ט"ז, וכן ט"ז הוא ר"ת זכות טוב, לפי שאם מדבר רע ע"ח, = [על חברו], חוזר עליו הדין, וה"ז כדין כפול דין, והמלאכים מקטרגים עליו בשמים, ואם מדבר טוב ע"ח גם המלאכים מדברים עליו ז'כות ט'וב לפני הקב"ה, והברכה הט"ז "שמע קולינו" וכו' והנה המלה שמ"ע הוא ר"ת: "שפ"ד, משפחותם, ע"ז" שהם הג' עבירות החמורות, ולשה"ר שהוא בקול שקול ככל הג' יחד! ואם הוא בעל לשה"ר אין מתקבל תפלתו, ונוהגים להתוודות בברכת שמע קולינו, שעי"ז תתקבל תפלתינו, ומרומז הג' עבירות העיקריות שכוללם בתוכם כמעט כל העבירות, וגם שהם הכי חמורות, והנה העון לשה"ר שקול כנגד כולם! ואחז"ל לבקש בברכת שמע קולינו לטובתינו בזה ובבא, וע"כ התנאי הראשון שיתפטר מד' עבירות הללו ואז: "ישמע קולו בבואו אל הקודש" להתפלל.
- י"ז – = טו"ב = הלשון נקרא טוב, שאם הוא טוב אין טוב יותר ממנו, ואם הוא רע, אין רע יותר ממנו! והקב"ה עתיד לחתוך הלשון של בעלי לשה"ר, ואין לו רפואה לעולם, גם לא לעת"ל, ואין תפלתו נשמעת, אבל בשב בתשובה, מקבלים תפלתו ואין טו"ב אלא תשובה, וברכה י"ז- רצה וכו' שמבקשים שישוב העבודה לדביר ביתך, וצריך שיהיה לו שייכות עם עולם התיקון ולא כזה שאין לו תיקון לעולם! וביהמ"ק נקראת בית תפלה שמתקבלים שם התפלות, ומרומז בזה ב' הענינים של אות י"ז בספר "כבוד שמים" הנ"ל.
- י"ח – ר"ת יתן חשבון וכן ימות [באופן] חמור = שכל א' צ"ל דין וחשבון, דין, על עצם העון, וחשבון שהיה צ"ל תורה ומצוות בזמן שעשה העון, וע"ז צריך ליתן חשבון, ואם שומר פיו יכול לתת חשבון שעסק אז בתורה ותפלה וכדומה, וברכה י"ח היא מודים, ויש שם גם מודים דרבנן, ששם מבקשים שנמלא חיינו וזמנינו בעבודת ה' בלבב שלם, וכן במודים אומרים: "יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכינו תמיד לעולם ועד", וזהו החשבון שכל א' צ"ל, וכן אחז"ל שמי שלא כורע במודים, לבסוף נעשית שדרתו כנחש, הרי יש רמז בברכת מודים ע"ז שחותכים הלשון של בעלי לשה"ר ואין לו רפואה לעולם ועד כמו שאין להנחש רפואה לעולם.
- י"ט – = כמו ית – [לפי שת' מתחלף בט'] יתבונן שאינו לבד כשמדבר לשה"ר, וכולם ישמעו וידעו כל מה שדבר רע על חבירו, וכן י"ט ר"ת של: יתבונן ט' – שט' הוא כמספר קטן של: "ארור מכה רעהו בסתר", – ובכל ארור יש גם קללה ונידוי, ול"ל יחפוץ בברכה! שבכל ארור יש הברכה, שאם לא מכה רעהו בסתר זוכה לברכה של התורה ושל הקב"ה! וכן י"ל שי"ט – י' – יצר, וט' שמספר ט' עולה כמנין אמ"ת במספר קטן יראה שי'צה"ר מעוור עיניו שלא יראה האמ"ת, [שאמ”ת במס"ק הוא ט'], וברכה הי"ט היא שים שלום" וכו' שמבקשים הברכות וכן מבקשים: "וברכינו אבינו כולנו כאחד יחד באור פניך" וכו' שכולם הם ביחד, וכולם יודעים כל מה שמדבר, ואם אוהב כל א' מישראל לא ידבר עם חבירו רע על השני, וגם חבירו לא יקבל רע על חבירו שאוהבו, וחותמו של הקב"ה הוא אמת, וחתימת של התפלה והברכות הם בשלום, לפי שגדול השלום! וא"כ יש בברכת השלום הרמז על האמת הזה הנזכר כאן, וכן על זה שלא יחשוב שהוא לבדו עם חבירו. ושם כתב החפץ חיים שהקב"ה שולח מלא"ך שכותב ומפרסם כל מה שדיבר על חבירו רע וי"ל שהמלא"ך הוא גדול מאוד רק אנו לא רואים המלא"ך והוא כאן בעולם הזה כמו במספר קטן! והמספר י"ט הוא במספר קטן כמנין של י' וזהו גם כמנין של מלא"ך במספר קטן להורות על זה שהקב"ה שולח מלא"ך שהוא גדול מאוד! רק כאן הוא לא נראית ולא ניכר בגדלו, והוא נראה כמו שהוא קטן ואינו חושש ממנו ומדבר רע על חבירו! ואינו יודע כמה הוא גדול שם בעולם הבא! ועל כן רק בברכת י"ט שהיא במספר קטן כמנין מלא"ך יש הרמז הזה שלא יחשוב שהוא לבדו בחדר ששם הוא מדבר רע על חבירו, לפי שיש שם מלא"ך! שכותב ומפרסם כל דבריו! ועיין?
- כ' – = כל כלום– שיותר מהכל נענש זה שמדבר לשה"ר שמאבד כל התורה והמצוות שיש לו, ונשאר ריק מהכל, ואין לו כלום במה לבוא לעולם הבא! ואם שומר פיו, נשאר אצלו לנצח כל התורה והמצוות שעשה לש"ש, וכן: שכל א' חותם על כל מעשיו לפני מיתתו, ומצדיק עליו את הדין, וזה שמתפללים בבקשת: "נצור לשוני מרע וכו', פתח לבי בתורתך שרק אחר ששומר פיו יזכה לתורה, שהתורה ישאר אצלו לנצח, וכן נוהגים לומר הפסוק של שמו, שיזכור שמו כשיעמוד לדין לפני ב"ד של מעלה, ויש בזה רמז שבחתימת התפלה זוכר הדין של ב"ד של מעלה שגם חותם בידו אז על כל מעשיו, שיזכה לצאת זכאי בדין, ויזכה לכל טוב בזה ובבא. והחפץ חיים בספרו שמירת הלשון, כתב שעל כן צ"ל הפסוק שלא ישכח שמו בעומדו בדין בב"ד של מעלה, לפי שאם דבר לשון הרע יש לו כל כך עוונות של אנשים אחרים שהוא לא עשאם בפועל ולא מבין למה מענישים אותו על עבירות שפלוני עשה עד שמתחיל לחשוב אולי אני לא זה, רק פלוני, ועל כן צ"ל הפסוק, ואולי על ידי זה גם יזכור לא לדבר לשון הרע שלא יצטרך להגיע למצב כזה ע"ש, ואם כן כמה שזה מתאים שמספר הכ' מגיע לתפלת ובקשת נצור לשוני מרע ושם מזכירים השם של האדם, שלא ישכחנו לעולם הבא שאם ישמור פיו מלדבר לשון הרע, יזכה שמצוותיו ותורתו שלמד ישאר אצלו, וגם שיזכור את שמו בעמדו בדין לפני ב"ד של מעלה, ולא יצטרך להיענש על עבירות שאנשים אחרים עשו, והבן ועיין?
"הנה הראנו לפני הכל גודל אשרו של האיש הרוצה לילך בדרך ה' בקיום מצותיו ולהיפך גודל האסונות כאשר יסור מדרך ה'"
עכל"ק של הכהן הגדול מרן החפץ חיים זצוקללה"ה בספרו: "כבוד שמים" שחיברו כדי שיהיה לפני העיניים תמיד שאולי עי"ז יועיל קצת! שיפסיקו לדבר לשה"ר וכד תעיין בדבר קדשו כאן, תבין שמזה שיבין על חומר העון של לשה"ר, יבין גם כן על כל שאר מצוות וקיום התורה, כמה וכמה חייב להיזהר לשמור ולקיים כל דבר ודבר מכל התורה הקדושה לעד ולנצח, ולטובתו בזה ובבא! שהרי כלל כאן בדבריו הקדושים: "לילך בדרך ה' בקיום מצותיו", שזה כולל כל המצוות של כל התורה והבן!
והנה מטרתינו בקונטרוס הקטן הזה, שעל ידי זה יזכור כל המ' מאמרים של החפץ חיים זצוקללה"ה, בקלות של המספרים מא' עד כ' לטובה, וח"ו להיפוך, מא' עד כ' למי שח"ו אינו נזהר ומפקיר ח"ו את פיו, והוספנו בזה סימן גם לכל הי"ט ברכות של השמונה עשרה, [שהם היום י"ט ברכות], שכל אחד אומרם כל יום מימות החול ג' פעמים ביום! ועי"ז לא ישכח המאמרים ותוכנם וענינם ויזדרז לקיימם, לפי שיודע שעי"ז תתקבל תפלתו ברחמים וברצון לפני האדון כל ברוך הוא וברוך שמו לעד ולנצח נצחים, ויודע כמו כן שמכלל הן, אתה שומע ומבין הלאו, שאם לא יקיימם, אין לו שום סיכוי להינצל מכל רע, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא! ואם רק ירצה! יכול עי"ז לבוא לקיים כל התורה כולה בשלימותו! שיקח לעצמו הזמן שכל אחד צריך לפי טבעו, שיכנס לראשו וללבו מעלת וטובת וחשיבות המאמרים של החפץ חיים זצוקללה"ה שחברם לטובת כל אחד מבני ישראל לעד ולנצח!