ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, וכו' ויעתר לו ה'
ופרש"י מהחז"ל: "לו ולא לה!, שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע!" ורבים מקשים למה ומה שנא זה מזה? ואדרבה שצדיק בן רשע זכותו יותר גדול! שהיה יכול להיות רשע בלי שום בעיא, ובלי נקיפות מצפון! ואולי י"ל שכאן בפסוק כתוב למה לו ולא לה! שכתוב כאן: "ויעתר יצחק לה'" הרי הכתוב מדגיש שאע"פ שאשתו היתה עקרה ועיכוב ההולדה היא ממנה, וא"כ היא היתה צריכה להיות הראש והעיקר של התפלה! ועכ"ז יצחק הוא זה שחגר מתניו והזדרז להתאמץ בהתפלות, ונכון שגם היא התפללה וכמ"ש: "לנוכח אשתו" וכמ"ש רש"י שהוא בזוית זה והיא בזוית כנגדו, מ"מ רואים שהתורה מייחס עיקר התפלה לו ולא לה וע"כ "ויעתר לו ולא לה" וחז"ל מסבירים למה זה כך שיצחק הזדרז להתפלל יותר מרבקה? לפי שיצחק היה צדיק בן צדיק! וחי ונתחנך כך מילדותו להתפלל על כל דבר לפני הקב"ה וחי את זה יותר ממה שחי כך הצדיק בן הרשע! ועיין?
וכן י"ל שחי הענין במציאות חיה! שהתפלה פועלת וסומך על זה בלב שלם וברי בלי שום נקיפות מצפון אולי זה לא יועיל! וכמו שידוע אצל הצדקים שבטוחים בתפלתם שלא ישובו ריקם! ועיין?