וישקף אבימלך בעד החלון
רש"י כתב שכל לשון של השקפה הוא לרעה חוץ מהשקפה של מתנת עניים שמהפך הרע לטוב וצ"ע מה היה כאן השקפה לרעה? ואולי אבימלך חשש שזו אשתו והשקיף על יצחק לרעה להרגו וכמו שבאמת חשש שיהרגנו על דבר אשתו וכן רצה אבימלך ההוא לעשות לו באמת ורק אחר שלא הצליח להרגו על ידי כישוף או על ידי רוצחים גמורים ולא על ידי עין הרע שלו ושל אנשיו שמהסתם היה לו כעין בלעם"ז שיכולים להזיק לאנשים עם עיינם הרע שיש להם בשפע שלכל גוי יש עין רע וכ"ש למיוחדים שבהם, ורק אחר שלא הצליח בכל זה רק אז התנצל לומר לו למה עשית כך וכו' ועיין?
"לך נא אל הצאן, וקח לי משם שני גדיי עזים טובים" וכו' ופרש"י וכי כך היה מאכלו של יצחק! ול"ה מה קשה שלפני זה כתב רש"י שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום ואם לרבקה זה מתאים, למה שזה לא יהיה מתאים ליצחק? ואולי י"ל שאחז"ל שעל הבעל לכבד את אשתו יותר ממה שמכבד את עצמו ואם לה נתן לה לכל יום ב' גדיי עזים א"כ מזה יש הוכחה שלעצמו לא לקח כל כך ולכל היותר לקח רק גדי אחד ליום ולא שנים! וע"ז מתרץ שזה היה לכבוד המצוה של קרבן פסח וחגיגה ועיין?