מסכת ברכות דף ב
בהמשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית" וכו', עיין בספר חסד לאברהם על זמני היום מרב סומפולינסקי שליט"א שכתב שם שלפעמים באותו זמן ומרחק שהשמש שקעה יש פעם רק כוכב א' ולפעמים אז יש ה' כוכבים, והקשה שם למה זה תלוי בג' כוכבים? אם הג' כוכבים לא מציינים דרגת החושך שכבר החשיך היום והגיע לילה, וגם הם לא שוים יום זה ליום ב',
[ואגב יש לציין לזה מה שפסק המ"ב {בהלכות שבת, אולי זה בהלכות מוצאי שבת ועיין?} שאם יש לו שעון טוב ויודע שעובד טוב, שיכול לסמוך על השעון שאם אתמול בשעה זו היתה צאת הכוכבים, ויכול לסמוך על זה ליום שלאחריו, {אולי ר"ל עם התוספת של כל יום מיום שלפניו או עם הגירעון של כל יום מיום שלפניו ועיין?} ועכ"פ לפי מה שכתב שם בספר חסד לאברהם הנ"ל, שלפעמים יש בזמן זה רק כוכב א' ומחר באותו זמן ומרחק מהשמש יש כבר ה' כוכבים, יהיה קשיא לכאורה על זה שצריך המציאות של ג' כוכבים שכך היה ידוע כל השנים? ועיין].
כיון שזה תלוי במערכת הכוכבים כמה כוכבים יש באותו לילה באותו מקום ואפוא הם משהו כזה שאל שם, וע"ש מה שכתב על זה, לפי שקשה לי לראות במחשב הספר שם לפי שלא בא הספר רק לאט לאט וכל דף לוקח זמן ע"ש והבן, וחשבתי לומר שיש כאן חידוש גדול ועצום, ומהסתם שהוא גם אמת לאמיתו, וזהו לפי מה שכבר חשבתי פעם לומר לפי דעת ר"ת שרק אחר ששקעה כל האדמימות מהשמש, רק אז מתחיל בין השמשות, ואומרים שיש כבר הרבה כוכבים קטנים, אע"פ שאיני יודע אם הם צודקים בכלל אבל טענתי להם שגם בבוקר יש כוכבים, וכבר האיר המזרח וגם כמו חצי שעה לפני הנץ עדיין רואים כוכבים ברקיע השמים, ואולי כל אלו הכוכבים הם הכוכבים הנראים ביום, שעליהם אמרו שלא כיונו חז"ל עליהם לחשך בין יום ללילה רק כוכבים כאלו שאינם נראים רק בלילה, ועכ"ז הם טוענים שאלו הם כוכבים קטנים, שכאלו לא רואים רק בלילה גמור, ואמרתי כמו שאחז"ל לא להסתכל על המזרח רק על המערב, כמו כן יש לפרש לענין הכוכבים, רק כוכבים כאלו שיצאו אחר שהכסיף והשוה העליון להתחתון רק מה שיצא אחר כך, הם הכוכבים הנראים בלילה, ועוד אולי לא נכון בכלל לבדוק ולראות הכוכבים רק מהצד של מערב ששם שקע השמש והאדמימות, ושם כשכבר כלה כל האדמימות ואין כלום וכבר החשיך שם כל הרקיע, רק אז ימתין ויראה שצאו אחר כך עוד ג' כוכבים קטנים וידע שכבר לילה, ואולי יותר מדויק שיצאו מאותו מקום שמשם שקע כל האדמימות משם יראה אם יצאו משם ג' כוכבים קטנים! לפי שכתבו שיש להחמיר על ג' כוכבים קטנים לפי שאין אנו בקיאין לדעת אם אלו הם כוכבים בינונים או גדולים, ורק חושבים שהם בינונים, ועל כן ימתין עד שיצאו ג' כוכבים קטנים, שודאי הם בינונים לכל הפחות, לפי שבמזרח יהיה חושך וכוכבים, ואולי גם כוכבים קטנים, כשבמערב עדיין יום גמור, והאור בהיר בשחקים עם כל האדמימות של השמש, וכמו שרואים בחוש שאחר כמו ארבעים דקות יש כבר כוכבים, ועדיין האדמימות של השמש נראית ברקיע השמים בבירור לכל רואה, ולא כמו שכתב שם שמי שרואה טוב ובקיא יכול לראות כוכבים אחר ג' רבעי מיל משקיעת גוף השמש, שידוע שהשיקעה כאן בארץ ישראל היא כמו חמש או עשר דקות לפני מה שכותבים בהלוח, ולענ"ד עשו כך, לפי שקשה להם לומר שכבר אחר י"ג דקות מהשקיעה האמיתות, שזו כמו ג' דקות אחר השקיעה המדומיין של הלוח, שהוא כבר לילה, ואחר צאת הכוכבים לא רק כוכבים גדולים, רק כבר יש ג' כוכבים בינונים! שהמציאות מוכיח על פניהם ההיפוך מזה לגמרי והוא כולו ליצנות גמורה ח"ו מהתורה הקדושה האמיתות, וגם הגר"א ז"ל הקשה בעצמו על מה שכתב שאז כבר צאת הכוכבים בזמן שהמציאות אינו כן! רק כתב לתרץ שבארץ ישראל ובבל זה כך, אבל בחוש רואים שגם בארץ ישראל זה לא כך! וממילא חייבים לחזור להפשט של כל הראשונים ושל כל האחרונים ושל כל הפסקים מאז ומתמיד ושכן היה מנהגם של כל הכלל ישראל במשך כל הדורות כולם עד זמן של האחרונים הקדמונים ז"ל! שרק אחר מהלך ג' מיל ועוד ג' רבעי מיל, מאז ששקע גוף השמש מעל פני הארץ! רק אז מתחיל השקיעה שאז שוקעת האדמימות ומתחיל בין השמשות, ושם לא תראה כוכבים בכלל לא! שהרי רואים השמש ממש! ולא איכפת לנו מכל הכוכבים הנראים מצד מזרח כמו שלא איכפת לנו כל הכוכבים שיש בבוקר לצד מערב והיום בהיר בשחקים וכבר מזמן האיר המזרח, ועדיין הכוכבים במסילותם נראים ומאירים אבל הם לא שם במזרח אפוא שמאיר כבר אור השמש, רק אפוא שאין האור של השמש, שם יכולים לראות הכוכבים בבוקר, וכמו כן בערב לצד מזרח יש כוכבים, ולצד מערב יש עדיין השמש בתקפו ובגבורתו, והם חושבים שכבר לילה או לפי שלא מסתכל למערב רק למזרח, ואם הוא סוגר עיניו וחושב שכבר לילה הוא חושב שזה כבר לילה! או שחושב שאם יש ג' כוכבים ברקיע כבר הוא לילה אע"פ שהשמש בתקפו, ולא איכפת לו כלום מהשמש, לפי שלילה תלוי בג' כוכבים וזה נקראת צאת הכוכבים! ויש כבר ג' כוכבים והוי כבר לילה ויכולים כבר לחלל שבת ולאכול חמץ בפסח ולאכול באמצע יום הכיפור! ואם היה מסתכל אפוא ששקע השמש לא היה רואה אפילו לא כוכב א'! לפי ששם מאיר אור חזק מהיום שלא רואים שם עדיין כוכבים!
עכשיו נגיע לענינינו לומר החידוש שלענ"ד יש לומר שזה מה שכתב כאן, ואולי הרב שליט"א כתב כן בספרו שם? וכבר כתבתי שלא ראיתי מה הרב כתב שם ההסבר, והיינו כיון שיש באותו דרגא פעם כוכב א' ופעם ה' כוכבים על כרחך צ"ל שלא ג' כוכבים קובעים הלילה אלא מצב שונה של ג' כוכבים, והיינו ביום שאין רק כוכב א', ורק אחר זמן יש עוד כוכב, ואחר זמן מה יש עוד כוכב, זה מה שנקרא ג' כוכבים, ואם יצאו מאה כוכבים בפעם הא', שאתמול בזמן הזה או במצב כזה לא יצא אז רק כוכב א', כל אלו נקראים רק כוכב אחד! ואם אחר זמן יצאו עוד מאה כוכבים, כל אלו הכוכבים אינם נקראים רק בשם של כוכב ב', ורק מה שיצאו בכת הג', זה מה שנקרא ג' כוכבים! ורק אז הוי לילה, אם הכוכבים הללו הם כוכבים בינונים שאינם נראים ביום וכנ"ל, רק יצאו אחר שכבר היתה לילה לצד המערב, וכנ"ל! והבן טוב! ומובן למה יש לסמוך על שעון לפי שלא בודק על ג' כוכבים רק על ג' מצבים שונים וכמו שאם יראה ג' כוכבים אחר ששקעה כל האדמימות אינו לילה אם לא שאלו הכוכבים לא היו שם לפני זה, אבל אם הכוכבים הללו שרואה עכשיו ברקיע השמים, היו כבר שם עוד לפני ששקע כל האדמימות ולפני שהשוה והכסיף העליון להתחתון, אז אין שום הוכחה מהכוכבים הללו למה שנקרא לילה על פי תורה, וכן לא למה שנקרא צאת הכוכבים בהתורה, לפי שאלו הם לא הכוכבים הקובעים הלילה לפי התורה! וכאילו הם הכוכבים המאירים במזרח, בזמן שהשמש עדיין בתקפו במערב!
ולפי עניות דעתי בזה יש להבין שלא שייך לומר שאם אחד בקומה המאה של הבנין ואצלו עדיין יום, ומי שהוא בקומה התחתון ואצלו כבר לילה, לפי שצריכים לראות עד שכלה כל האדמימות מכל האופק, שלא יהיה שם שום זכר מאור השמש, ושיראו משם הג' כוכבים, שיצאו רק אחר ששקע כל האדמימות, ובזה לא יהיה שום הבדל בין קומה הא' לבין קומה המאה, לפי שאם הוא בקומה הא' ואינו רואה מה הולך שם עם השמש, הרי הוא כזה שמסתכל למזרח וקובע שכבר לילה, לפי שבמזרח אינו רואה שום אור מהשמש, ומשם הוא רואה הרבה כוכבים שמאירים שם, וכל זה רק טעות בחשבונו, כמו כן זהו למי שהוא בקומה הא', ולא איכפת ליה לברר מה הולך שם במערב! אפוא ששקע השמש והאדמימות, והבן וצ"ע אם זה נכון או לא? ועיין טוב על כל זה!