צורת האפוד
לענ"ד דעת החינוך שזה היה כמו אפודה [וועס"ט-בלע"ז] ולא כרש"י והרשב"ם שזה היה בגד גדול אלא רק כגודל של החושן מלפניו נגד זה היה האפוד מאחוריו, וחשב האפוד היה מלמטה מהאפוד והכתפות אולי היו מלמטה עד למעלה תלוי היאך מסבירים הפסוקים, ועיין?
ולענ"ד לומר ע"ז הסבר, שהאפוד נקראת החגורה של המעיל ולפי מה שרש"י ורשב"ם כתבו הרי הוא לפני עצמו בגד גדול אבל אם זה כמו אפודה ווסט ה"ז כחגורה על המעיל! ועוד שיש להכהן גדול כל כך בגדים ולמה צריך עוד לבגד גדול נוסף כציור של רש"י והרשב"ם? ולפי"ז מובן למה תלוי החושן בהאפוד, שמה שייך א' להב'? ולמה יש איסור של: "לא יזח החשן מעל האפוד"? אבל לפי הנ"ל מובן ששניהם יחד הם כמו אחד! וזה נקרא חושן האפוד! והבן ועיין?
נ"ב הרב ר' שחר אביכזר שליט"א הראה לי דבר יקר מאוד בזה, שרבינו חננאל במס' שבת דף ק"כ. [אצלינו זה נמצא בדף ק"כ:] ע"ש שכתב: "פונדא גם היא מגעת עד למטה מטבורו של אדם, וקורין לו בלשון פרסי פשת, ונקשר כחשב אפודה, והיא אפוד האמורה בתורה, ויש בה כיסים כסים כנגד הלב ותחת הידים" עכל"ק ע"ש ולכאורה מפורש בדבריו שזה כמ"ש היאך נראית צורת האפוד לפי דעת החינוך וכנ"ל וזה פלא שרש"י לא הביא דעת של ר"ח בפירושו עה"ת? ועיין?
ור"ל מענין לענין שר"ח הנ"ל כתב שיש להאפוד כיסים כיסים, וידוע דרך של האפודה שי"ל כיסים כיסים, ופעם א"ל א' שהוא לובש אפודה עבור שיש לו שם כמה וכמה כיסים וזה עוזר לו לעניניו, וכ"כ שמעתי פעם מחסיד א' שא"ל שע"כ נוהגים החסידים ללבוש אפודה, היות שנוהגים ללבוש הטלית קטן מעל החולצה בחוץ ולכבוד של הט"ק שלא יתלכלך, ע"כ נוהגים ללבוש אפודה, וזה כעין שר"ל שהאפוד הוא לבוש שטפל ללבוש שמתחתיו ובכה"ג זה היה עבור המעיל שמתחתיו, שהאפוד היה החגור של המעיל וכמ"ש ברש"י [וכן משמע מהקרא ג"כ לענ"ד ועיין?] ועכ"פ כיון שתפקיד של האפוד הוא גם עבור הכיסים והכיסים עשוים עבור להחזיק דברים שהוא צריך להם תמיד! וע"כ קבע התורה"ק שיש לכה"ג צורך גדול באפוד עבור הכיסים שיחזיק אצלו תמיד שמות בני ישראל וכמ"ש: "ונשא אהרון את שמות בנ"י בחושן המשפט על לבו בבואו אל הקודש לזכרון לפני ה' תמיד!" [שמות כ"ח – כ"ט] ועו"ש [ל']: "ונשא אהרון את משפט בנ"י על לבו לפני ה' תמיד!" והנה מפורש בקרא שבאפוד של כהן הגדול יש דברים שצריך לישאם תמיד על לבו, וזהו שמות בנ"י ומשפטם וזכותם כמ"ש ברש"י שם וזה הדבר הנצרך והמעסק הכהן הגדול! ואולי ע"כ מדגיש הקרא שהאבנים יהיו "במלואותם" [שם כ'] להורות על הכיסים של האפוד ועל הדבר הצריך לו ביותר ותמיד! וכנ"ל
ואולי י"ל עוד ששם כתב ר"ח שי"ל כיסים גם תחת הידים, והאפוד לא היה לו שם כיסים הנ"ל אבל היה לו בכתפות האפוד עוד אבנים האבני שהם שגם היו "מוסבות משבצות זהב" וכמש"ש ברש"י שהזהב היה הכלי שבתוכם שמו האבני שהם והיו גם כעין הכיס הנ"ל והבן ועיין?