ויהי כשמוע
ופרש"י בשעת מעשה אמרה לו כדברים האלה עשה לי ע"ש ולענ"ד יש לפרש שמקודם אמרה לו שעשה כן ולא האמין לה שידע שיוסף הוא צדיק והיא אולי הרשעה שרצתה לעשות כן ולא הוא וע"כ לא שם לב לכל דבריה רק היא שראתה שלא איכפת ליה מכל מה שאמרה התכונה היא להרגיזו עוד ועוד וע"כ בשעת מעשה היא אמרה לו כך וזה כבר היה עבורו יותר מדי שבשעת מעשה היא מדברת על יוסף וע"כ אז לקחהו ויתנהו לבית הסהר וע"כ כתוב לפני זה כשהיא אמרה לו בפסוק י"ז וי"ח ולא הגיב לדבריה כלום ורק אחר כך בפסוק י"ט כתוב כדברים האלה עשה לי עבדך ורק אז ויחר אפו וכו' ובזה מובן שכתוב שם שעד בא אדוניו אל ביתו ותדבר אליו ומשמע שתיכף כשבא כבר דברה אליו כל הדברים ולא אחר זמן בשעת המעשה ועיין והבן?