למה אשכל גם שניכם יום אחד
וברש"י שרוח הקודש נזרקה בה שמתו שניהם ביום אחד! ולפני זה כתב שהטענה שלה היתה שאם עשו יקום להרג יעקב ויעקב יציל עצמו בנפשו של עשו ויהרגנו אז יקום בניו של עשו וירגו את יעקב וקשה שביום שקברו יעקב שזה הין של הרוה"ק הזה שמתו שניהם ביום אחד ויש מפרשים שלפי שאחז"ל שיעקב אבינו לא מת וא"כ הכוונה על הקבורה שביום שנקבר אז מת גם עשו וזה כמו שאחז"ל שעשו בא לעורר על הקבורה וחושים בן דן הרגו על החוצפה של עשו לבזות הסבא יעקב אבינו ע"ה וקשה שרואים שאדרבא בניו של יעקב הרגו את עשו והם לא קמו להרוג את יעקב! וא"כ חצי מהנביאות נתקיימה ולא כולו? ואולי זה שהדרך של השיכול שיהיה כך זה כבר לא מהנביאות או רוח הקודש, שזה רק ההסבר, וי"ל כך או כך, והעיקר הוא ששניהם מתו, לפי הפירוש הנ"ל כאילו שמתו ביום אחד! ואולי יש לפרש שכל הצרות שבנ"י סובלים מבני עשו הכל בא מזה שרבקה התנבאה שאם יעקב יהרוג את עשו, יקומו בניו ויהרגו את יעקב! שע"כ אז שבניו של יעקב הרגו את עשו, שזה כאילו יעקב הרג את עשו, כמו כן זה שבניו של עשו משתדלים כל הזמן להרוג ולכלות את בני ישראל, זה כאילו שרוצים להרוג את יעקב! וא"כ בו ביום שהרגו את עשו, וזה היה ע"י יעקב וכנ"ל, שזה היה מבניו כ"כ אז החליטו בני עשו לנקום נקם, להרוג את יעקב שזה כולל כל בני ישראל! וכמו שהם עושים במשך כל הדורות! וא"כ כמו שנתקיים החלק של הנביאות שמתו ביום אחד כ"כ נתקיים החלק שבניו של עשו יעמדו להרוג את יעקב.
נ"ב ואולי י"ל לזה תוספת הסבר שידוע שאצל הגוים הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה, וא"כ כבר מאז נחשב כאילו הרגו את יעקב בו ביום ממש! וא"כ י"ל שמה שאחז"ל על ישמעאל שנידון לפי מה שהוא עכשיו, בשעה ההוא ואז היה עדיין צדיק וכמ"ש: "כי שמע א' אל קול הנער באשר הוא שם" וכמ"ש שם ברש"י [בראשית כ"א י"ז] היינו שאז עדיין לא היה חושב להרוג את כל בנ"י, ועל כן היה עדיין צדיק, שאם כבר אז היה מוחלט אצלו להרוג את יצחק ובניו, כבר מאז היה נחשב כרשע ולא היה לו הזכות שיש לומר עליו שבאותה שעה עדיין הוא צדיק!? ועיין ע"ז אם י"ל כך? וצ"ע שהרי אז יצא לתרבות רעה, ולמה הוא נקרא צדיק? ועוד בדיוק בעון של רציחה זה היה הדבר שעבורו נשלחה מביתו של אברהם אביו! וכמ"ש רש"י עה"פ שישמעאל היה מצחק ופרש"י שזה כולל ע"ז ג"ע ושפיכת דמים שהיה לוקח קשת וזורק חצים על יצחק ואומר מצחק אני! וא"כ מה בינו לבין עשו ובניו אם נכון מה שרלפ"ר? ואולי שאני ישמעאל מעשו, שבעשו אמרו: "הלכה היא בידינו שעשו שונא ליעקב", ועשו לא שב בתשובה כל ימיו משא"כ ישמעאל שכן שב בתשובה, והיה אח"כ צדיק שלא כתוב גויעה רק אצל צדיקים והקב"ה הבטיחו לאברהם שישמעאל יעשה תשובה, ואולי ע"כ כמו שהיה לו מחשבה רעה להרע ליצחק כ"כ היה לו עתיד טוב להיות צדיק,
ואולי ע"כ הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה אצל הגוים לפי שזה העתיד וסוף שלהם, ואין להם עתיד טוב, וכמש"א חז"ל על משה רבינו שלפני שהרג המצרי הסתכל על כל הדורות שהיה יכול לצאת ממנו, וראה שאין אחד מהם שעתידים להתגייר ורק עבור זה הרגו! שאל"כ לא היה הרגו! אע"פ שהרע לישראל וחייב ע"ז מיתה! שאולי דין זה היה רק מאחר מתן תורה והלאה או שאין להרוג ע"ז בלי שיהיה לו מאפוא ללמוד שהטענה על הגוי שהיה לו ללמוד ולא למד! ואם אין הטענה הזאת, אולי לא הורגים אותו! או שלזה צריך ב"ד ולא החשיב עצמו אז לב"ד ועיין? עכ""פ לענינינו הנ"ל, בדרך כלל כל גוי הרע הוא העצם שלו ע"כ אצלו מצרפים מחשבה רעה למעשה, משא"כ מחשבה טובה, אבל בבנ"י שרצונו וסופו ועתידו להיות טוב, ע"כ מחשבה טובה שלו מצרפים למעשה, ולא המחשבה רעה שלו, שאולי יתחרט ולא יעשה, ועיין?