קרבן עולה ויורד
למה העני חייב גם בקרבן עולה ולעומת זה העשיר לא מביא רק חטאת? ובספר ומתוק האור כתב, לפי שהעני כשבא לבית המקדש ורואה העשיר עם קרבנו הוא שואל למה אני עני ולא עשיר כמוהו? ע"כ חייב כבר בקרבן עולה שבא על המחשבה, ע"ש ול"ה כ"כ לפי שאם שעני בא ורואה היאך שרובם ככולם מביאים קרבן של העני ורק מיעוטא דמיעוטא שמביאים הקרבן של העשיר, אז לא שואל בכלל שום שאלות, ועוד וכי רק שם בבית המקדש, רואה העני הגדלות והרחבות של העשיר? הוא רואה את זאת יום יום בכל צעד ושעל! ומי חשוב בעולם! רק העשיר! הלא הוא העני לא נחשב לכלום! בעיני הבריות! ואדרבא בבית המקדש הוא המקום ששם מכבדים העני כמו העשיר! ודייקא שם אין הפלאיות וכל א' שוה כמו כל א'! ועוד שא"כ למה העני שיותר עני ממנו ואין לו להביא ב' עופות ומביא רק מנחה א' ולמה הוא לא צריך להביא גם קרבן עולה על ההרהור? ועיין?
ואולי י"ל טעם אחר למה העני צ"ל גם קרבן עולה, והעשיר סגי ליה בקרבן חטאת א'? לפי שקרבן חטאת שונה מקרבן עולה שצריך לתת ד' מתנות שבאצבעו של הכהן נותן על כל קרן ושאר קרבנות סגי ליה בב' מתנות שהן ארבע!
וא"כ רואים שכדי שיהיה לו כפרה צריך רבוי של הזאת הדם! וכאן בעולת העוף הדין הוא שמבדיל הראש מהגוף וכמ"ש רש"י [ויקרא א'-ט"ו] מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו, אף מליקה כן, וכמ"ש בשי למורא שם שבעולת העוף צריך למלוק עד שיהא הראש בעצמו והגוף בעצמו, ולפנ"ז כתב שם על מה שרש"י כתב שם, "כובש בית השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה ויורד" שלכתחלה צריך למצות הראש וגם הגוף, ע"ש, ובחטאת העוף כתב בקרא "ומלק וכו' ולא יבדיל" [ויקרא ה'- ח' -ט'] "והזה מדם החטאת וכו' והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח" ופרש"י שם שבעולת העוף ל"צ הזאה רק מיצוי ובחטאת צריך הזאה וגם מיצוי ע"ש וא"כ כשמביא העני החטאת והעולה יש שם ארבע מתנות של דם בהב' עופות, א' ממיצוי הראש של עולת העוף וב' ממיצוי הגוף, וכנ"ל, ועוד ב' מתנות מהחטאת, א' מהזאה, וא' מהמיצוי של החטאת, וכמו שיש ד' מתנות של דם בהקרבן של העשיר! וא"כ הם שוים עכ"פ בזה שיש לו ד' מתנות של דם כמו שיש להעשיר! אבל זה שהוא עני ביותר ולא יכול להביא רק מנחה, ובמנחה כתוב: "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' וכו'" ופרש"י שם [ויקרא ב'-א'] וז"ל: "לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה? מי דרכו להתנדב מנחה? עני! אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו! עכ"ל וא"כ עבו"ז י"ל של"צ עוד קרבנות כדי שיהיה לו רבוי הזאת של הדם על המזבח, לפי שיש להעני הרבה הזאת של דם, מהדם שבקרבו, ומנפשו וכל זה מצטרף להכפרה שלו וסגי ליה בהמנחה לבד! ועיין?
נ"ב ואולי ע"כ רק במנחה כתוב "נפש" ולמה לא גם בעוף? שרש"י כתב שהעני מביא העוף? וא"כ למה אצלו לא כתוב "נפש"? ולפי הנ"ל י"ל, לפי שבהעוף מרגיש העני בנוח במקצת! שהרי סוף סוף הוא מתדמה להעשיר בהזאת הדם! אבל העני שאין לו יכולת להביא רק קרבן מנחה הרי הוא מרגיש את עצמו כלא כלום! ושם יותר נחשב כהקריב את נפשו! ועיין?
ואולי י"ל עוד שהעני שמביא העוף הוא מסתכל על העני שאין לו היכולת להביא העוף כמוהו, ומרגיש קצת גאוה נגד העני שהוא עני יותר ממנו, אע"פ שמרגיש פחיתות ושפלות נגד העשיר שמעלה ממנו, מ"מ י"ל גם קצת רגש של התנשאות כלפי העני שיותר עני ממנו! וזה לא כ"כ משובח, רק מי שאין לו שום התנשאות בכלל, וזהו רק העני שלא יכול להביא רק המנחה, ששם אין לו שום התנשאות על שום אחד לא, ע"כ רק עליו כתוב "נפש"! ועיין?
ואולי י"ל עוד שע"כ לא כתוב בהתורה שלא להביא שום שאור ושום דבש רק בקרבן של העני שמביא המנחה! שהוא אין לו שום התנשאות וע"כ זה כ"כ חשוב שנחשב כהקריב נפשו שעכ"פ יראה כל א' לא להביא השאור והדבש! שמרמזים על הגאות והתנשאות וכמ"ש בספה"ק ר"ל שהדין של: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" כתוב אחר קרבן המנחה אע"פ שזה שייך לכל קרבן? לפי שהעני הוא הדוגמא חי לזה, שממנו ילמדו להתנהג בענוה ושפלות! ועיין?