"ויגרש את האדם" וגו', [בראשית ג', כד], לענ"ד זה בא ללמדנו שלא מרשים לכל אחד שיכנס לגן עדן לאחר מיתתו, אם הוא ח"ו מלוכלך בעוון ועבירה, והנה במסכת תמיד דף ל"ב: [לפי סדר הדפים עם שאר המסכתות שם], עם אלכסנדר מוקדין שהגיע לשערי גן עדן והרים קולו שיפתחו לו הפתח של גן עדן, אמרו לו…
Read more
בשו"ת התשב"ץ בחוט המשולש בטור שלישי בסימן י"ג דן בפת שאפה גוי בשבת אם זה מותר לישראל ומסיק שאם אין לו מה לאכול רק פת זה מותר לאכלו בכל גווני ע"ש, וצ"ע לענ"ד אם ר"ל גם אם הגוי אפאו לצורך ישראל וגם אם הישראל אמר לו לאפות עבורו הפת שגם כן יהיה מותר מהאי טעמא…
Read more
"מה ידידות מנוחתך וכו' ברבורים ושליו ודגים" ר"ל שהכוונה על שלש מדריגות של שבת, שזוהי שבת של מעשה בראשית, ושבת של מתן תורה, ושבת של לעתיד לבוא, וכנגדם יש הג' תפילות של שבת, בליל שבת נגד שבת בראשית, ובשחרית נגד שבת של מתן תורה, ובמנחה שבת של לעת"ל, וכנגדם לענ"ד הג' אבות אברהם הראשון נגד…
Read more
פרשת בראשית "ויאמר א' יהי רקיע" וגו', [בראשית א',ו], ופרש"י שהרקיע היה רפוי עד שהקב"ה גער בו, ומזה עומד באימה כל הזמן עד היום, "כאדם שמשתומם ועומד, מגערת המאיים עליו", חשבתי שזוהי משום שהמים התחתונים בכו שרוצים להיות קמי מלכא, ולא רצו ההבדלה שהבדיל הקב"ה המים התחתונים מהמים העליונים ע"י הרקיע, וכאילו אמרו שאינם רוצים…
Read more
עיין כאן במאירי שמבאר ההלכה של זמן ק"ש של ערבית, ואח"כ מסכם בד"ה: "נמצא פסק קריאת שמע ש"ע וכו' עד הסוף שם שכתב: "ויש לחלק ולהתיר עד ג' שעות שהיא זמן קימה אף לבני מלכים", משמע לכאורה שמסיים להתיר לקרוא ק"ש של ערבית עם ברכותיה עד ג' שעות שביום, ואם נאמר שהיום הזמן ק"ש של…
Read more
בהמשנה: "מאימתי קורין את שמע בערבית" וכו', עיין בספר חסד לאברהם על זמני היום מרב סומפולינסקי שליט"א שכתב שם שלפעמים באותו זמן ומרחק שהשמש שקעה יש פעם רק כוכב א' ולפעמים אז יש ה' כוכבים, והקשה שם למה זה תלוי בג' כוכבים? אם הג' כוכבים לא מציינים דרגת החושך שכבר החשיך היום והגיע לילה, וגם…
Read more
דף ג. "למאן דגני בבית אפל וכו', ליקום וליקרי", משמע שגם מברך ברכות ק"ש ומתפלל אח"כ להסמיך גאולה לתפלה, וא"כ הרי זה כמו ודאי שהוא יום ואין לו לחשוש שמא טעיתי בדמיוני ועדיין אינו יום, ועיין?
תגובות אחרונות