ע"ש וערש"י "שרשעים הללו [המרגלים] ראו ולא לקחו מוסר"! קצת קשה שכאן כתב רש"י שכבר היו רשעים מאז שמרים לקתה על עסקי דבה ולא לקחו מוסר ואח"כ בהמשך כתב רש"י עה"פ: "כולם אנשים" שאותה שעה כשירים היו! וא"כ לא היו רשעים? ועיין? ואולי יש לומר שמי שיכול ללמוד ואינו לומד הרי הוא רשע! ואחז"ל עה"פ…
Read more
ופרש"י על המלה בקצה ב' פירושים, א- במוקצין שבהם, לשפלות, ב-בקצינין שבהם ובגדולים ולכאורה לפי מה שרש"י כתב לפני זה שהרשעים בקשו עלילה לפרוש מהקב"ה מתאים הפירוש שהשפלים נענשו אבל למה שהגדולים יענשו על העלילות של השפלים? ואולי יש לפרש כעין שאחז"ל במס' סוכה בסופה שע"כ נענשה כל הבית אב עבור הבזיון של הבת שמה…
Read more
ופרש"י שבכו על עסקי עריות הנאסרות להם, ע"ש ורבים מקשים על זה, שא"כ למה כתוב לפני זה "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם" ופרש"י שם חינם מהמצוות! ואם על עריות בכו, הלא היו נזהרים מאיסור של עריות, שהרי לא נכשלו אף אחד בעריות, ורק אחת היתה שבאונס בא עליה ופרסמה הכתוב, וא"כ למה עכשיו…
Read more
ע"ש וקשה אם יתרו התגייר שיאמר למשה רבינו "לא"! ומ"ש מכל אלו שחטאו נגד משה רבינו שלא שמעו בקולו ואם נאמר שלא התגייר יתרו מובן אבל רש"י כתב שיתרו התגייר? והנה בתורה לא כתב שיתרו התגייר! ור"ל שאולי לא התגייר יתרו, וע"כ אין לו שום התחייבות למשה רבינו מצד קבלת התורה ויכול ללכת לאפא שרק…
Read more
ופרש"י "שלא נזהר מטומאת המת, ר"א הקפר אומר שציער עצמו מן היין" ע"ש ומקשים שהרי עבור זה הוא קדוש! ולמה נקרא עבו"ז חוטא? ואולי י"ל כעין שכתוב: "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא" וכעין שאחז"ל שהמקרב עצמו לעבירה ה"ה רשע [בב"ב נ"ד:?]ה"נ בזה שהזיר עצמו מהיין, ואם יכשל בזה נמצא שעבר עבירה! שהרי זה…
Read more
והנה מכאן משמע לכאורה שמסה העורת אילים מאדמים היה מכסה בנפרד וגם של התחש היה מכסה בנפרד מעליו והנה בפ' במדבר כתוב: "ומשמרת בני גרשון וכו' מכסהו ומסך וכו' ופרש"ש שמכסהו היינו עורות אילים והתחשים ומשם משמע שהיו מכסה אחד ולא ב' ובפ' תרומה כתב רש"י שיש ע"ז מחלוקת אם זה א' או ב' וכעי"ז…
Read more
י"ל שחשוב וטוב המספר והדגלים לבנ"י [ואע"פ שיש בבנ"י כו"כ דרגות וסוגים שיש שבט יהודה ויששכר שהיו גדולי עולם ועליהם אחז"ל: "טוב לצדיק וטוב לשכנו", שלפי שהיו שכינים למ"ר שעסק כל זמנו בתורה ע"כ גם הם גדלו לת"ח משא"כ בשבט ראובן שעליהם אחז"ל: "אוי לרשע ואוי לשכנו" וכמ"ש ברש"י בפרשתינו, ולכאורה יש להקשות למה טוב…
Read more
' אולי י"ל שאחז"ל שכל הדרכים בחזקת סכנה ועכ"ז אחז"ל "שהלוכי מצוה אינם ניזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן" ורבא אמר "עלי ועל צוארי" שיכולים לשלוח הילדים בלי חשש מהסכנה ע"ש וא"כ י"ל שבדרך כלל י"ל שיותר טוב לקיים הכלל של: "שב ואל תעשה עדיף" וכן: "מי בקש זאת מכם" ללכת בדרכים וטיולים שהם בחזקת סכנה…
Read more
ופרש"י: "שכל המשעבדן מלמטה כאלו משעבדן מלמעלה" וראיתי מפרשים זה לענין נשמת בנ"י שחצובים ממעלה, ולענ"ד רש"י ר"ל שכביכול כאלו משעבד להקב"ה, ולא כתב מפורש המילים הללו ע"כ כתב כאלו משעבדן מלמעלה! אבל הכוונה על הקב"ה כביכול! וזה כעין שאחז"ל שכל הסוטר לועו של חבירו כאלו סוטר לועו של הקב"ה וכן כעין שאחז"ל על הפסוק:…
Read more
וכו' וקשה למה קורין הפרשה בשם בהר? ול"ל בהר סיני? שזה כאן העיקר שזה היה בהר סיני? ואול י"ל כעין שכתב רש"י כאן שמכאן לומדים שכל התורה נתנה למשה בהר סיני וכו' ע"ש ורוים שזה לימוד לכל התורה וי"ל שהבינו המסדרים שמות של הפרשיות, ז"ל שיש כאן לימוד מיוחד בשם של בהר לכל התורה וכל…
Read more
תגובות אחרונות